יִזכּוֹר עַם ארץ-ישראל

את בַּניו ואת בנותיו

את אבותיו ואִמַהוֹתיו

את סַבתותיו ואת סַבָיו

הקדושים והטהורים

שְנִרצחוּ וְנִשְרפוּ בִּבאֵרי וּבשדרות וּבאופקים

שְבַּרחוּ בְּאֵימָה בִּשְדוֹת הנגב

שְהסתתרוּ שעוֹת על גבי שעוֹת

בְּחַדְרֵי הַבּיטָחוֹן שלא היה בהם

בּיטָחוֹן

שֶשָאֲלוּ בְּאֵימה "איפה הצבא?"

וְאין מַצִּיל

יִזכּוֹר את שתי רְבָבוֹת הילדים

שְהוּפצצו וְנוֹרוּ וְנִקברוּ בַּהריסוֹת

את האבות והאִמַהוֹת שְנַדדוּ פעם אחר פעם אחר פעם

בְחִיפּוּשׂ אחר מחסה

שְחֲזרוּ הביתה וגילו שאין בית

יִזכּוֹר את החוֹלים והֲדַלִים שְרַעֲבוּ ללחם והצטמקו יום אחר יום –

עד מוות

יִזכּוֹר את האחים שְזַחֲלו שעוֹת בחוֹל

בְּנִיסָּיוֹן להביא פַּת לֶחֶם לַאֹהֶל

וְנוֹרוּ על-ידי חיילים בְּנֵי גִילַם

ש"ירו לעברם"

יִזכּוֹר את השבויים והשְבוּיוֹת שנרצחו ונחנקו בַּמִנְהרוֹת,

את האסירים והֲכְּלוּאִים שְהוּרְעֲבוּ והוּכּוּ בְּבָתֵּי אֲסוּרים

שְהפכוּ מחנוֹת עינויים –

בציפִּייה לעסקת חילופים

שלא הגיעה

יִזכּוֹר את רפיח ואת גְ'בַּליה ואת בּית חאנוּן

שְפַּעַם הַמוּ אדם וחיים

ועתה הם תִילֵי הריסוֹת דוֹממים

יִזכּוֹר – ולֹא יִשְכַּח

יִזכּוֹר – ולֹא יִנקוֹם

יִזכּוֹר – ולֹא יִנְטוֹר

יִזכּוֹר – וְיְרַפֵּא

יִזכּוֹר – וְיְשַקֵם

      אָמֵן.