אֶמֶשׁ צָפִיתִי בְּהַצָּגַת תֵּאַטְרוֹן וְחָשַׁבְתִּי שֶׁהַשַּׂחְקָנִים,

כְּמוֹ כֻּלָּנוּ, רְאוּיִים לְמַתַּת הָעִדּוּד, לִמְחִיאוֹת הַכַּף הַמִּתְפָּרְצוֹת עִם הַסִּיּוּם. אֲבָל דְּמָמָה.

פִּתְאֹם שַׂמְתִּי לֵב שֶׁהַדְּמֻיּוֹת רֵיקוֹת וְהַהַצָּגָה לֹא הָיְתָה

אֶלָּא לְבוּשׁ, מַלְבּוּשִׁים רֵיקִים עַל הַבָּמָה.

הַאִם בְּנֵי הָאָדָם הֵם מַסֵּכוֹת רֵיקוֹת? וּכְכָאֵלֶּה מִתְנַהֲלִים בַּבָּתִּים, בָּרְחוֹבוֹת, בַּשְּׁוָקִים וּבְכָל שֶׁתִּפְנֶה, וַאֲנַחְנוּ הַקָּהָל הָאֲמִתִּי הַמְצַפֶּה לְטִפַּת יַחַס, לִמְעַט חֲמִימוּת אֱנוֹשִׁית, נוֹתָרִים עִם הַשַּׁרְווּל הָרֵיק שֶׁל הָרוֹפֵא, עִם הַלְמוּת הַפַּטִּישׁ שֶׁל הַשּׁוֹפֵט, עִם קֹצֶר הָרוּחַ שֶׁל הַמּוֹרֶה,

נִדְמֶה שֶׁתְּחוּשַׁת יֵאוּשׁ מִשְׁתַּלֶּטֶת עַל הַמּוֹחוֹת הָעֲיֵפִים.

הַאִם נִוָּשַׁע פַּעַם? אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת זֶה שֶׁלְּיָדִי, הוּא קָרָא אֶת קַפְקַא וְעַל כֵּן אֵינוֹ מֵשִׁיב. אֲבָל הַמַּאֲמִין שֶׁבּוֹ מִצְטַחֵק בְּעֶצֶב וּמַרְכִּין רֹאשׁוֹ.

לְפֶתַע שָׁבוּ הַשַּׂחְקָנִים לַבָּמָה וְהַהַצָּגָה עָלְתָה שׁוּב וָשׁוּב בִּפְנֵי מְחִיאוֹת הַכַּף הַסּוֹעֲרוֹת, הָרֵיקוֹת. הַקָּהָל כְּבָר הִתְפַּזֵּר..

הַאֵין זֶה מְאֻחָר מִדַּי? שָׁאַלְתִּי מִפִּנַּת הָאוּלָם שֶׁעוֹד נוֹתְרָה,

מְאֻחָר לְמָה? אֲדוֹנִי, הֵשִׁיב הַשַּׂחְקָן הָרָאשִׁי בַּמַּחֲזֶה בְּנִימַת פְּלִיאָה.