מַעֲלֶה מִתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה

דְּבָרִים אֲבוּדִים,

שִׁירֵי יַלְדוּת נִשְׁכָּחִים,

סְפָרִים אֲהוּבִים.

גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן שֶׁל סְתָיו,

רֵיחַ שֶׁל פְּרָחִים,

וְהַחִיּוּךְ שֶׁלָּךְ —

הַיָּפֶה שֶׁבַּחִיּוּכִים.

כָּל חַיַּי הִרְכַּבְתִּי אֶת שְׁמֵךְ

מֵאוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁמוֹת זָרִים,

בְּנִסָּיוֹן לְשַׁמֵּר אֶת דְּמוּתֵךְ בִּפְנִים,

לֹא נָגוּעַ…

עֲנָנִים כְּבֵדִים,

יָם סוֹעֵר,

סִירַת עֵץ,

עֲקֵבוֹת מְשֻׁנִּים עַל הַחוֹל,

וַהֲמוֹן גַּעֲגוּעַ.

לָמָּה אַתְּ אֵינֵךְ?

פַּרְפָּרִים קַלֵּי דַּעַת

יוֹצְרִים הִלָּה סְבִיבֵךְ.

זֶה בָּרוּר לָמָּה הֵם אֵינָם.

לָמָּה אַתְּ אֵינֵךְ?

אַתְּ אֵינֵךְ…

אָז גַּם אֲנִי אֵינֶנִּי

הסתיו כבר כאן

גְּשָׁמָיו הַמִּתְעַצְּמִים

מְקוֹנְנִים

עַל עוֹד שָׁנָה

חוֹלֶפֶת

וּמְצַוִּים עַל הָרוּחוֹת

מִן הַצָּפוֹן

לְהִתְפַּקֵּד לַטַלְטֵלָה

הַמְּכֻשֶּׁפֶת

רוּחוֹת רוֹחֲשׁוֹת

קַלִּיל

בְּצַמְּרוֹת עֵצִים

שְׁבוּיֵי הַבְטָחָה

שִׁקְרִית

שֶׁל שֶׁמֶשׁ

לְפֶתַע מַצְלִיפוֹת

ללא ריסון

הַכֹּל אַחֵר כָּאן

 מלֵּיל אֶמֶשׁ

וְרִבְבוֹת עָלִים אלמוניים

 ממהרים להיסחף

 לרִקּוּד לטיני

בְּלִי דַּעַת

בלי יָגוֹן

לְלֹא כָּל רֶגֶשׁ

נוֹשְׁרִים

לְמַרְגְּלוֹת עֵצִים

סַגְפָנִיִּים

זַאֲטוּטִים תמימים

קוֹלְעִים בְּצַוְתָּא

כְּמֵהִים לִשְׁמֹר לָעַד

עַל יֹפִי

בַּל יִנְבֹּל

זֵרֵי עָלִים צִבְעוֹנִיִּים

שֶׁמַּחֲזִיקִים

עוֹד רֶגַע

מֵעַל לְקִצְבָּתָם

עַל פִּי דִּינֵי

הַשְּׁכוֹל