close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • הג'וק האנטי סוציאליסטי

    שי מרקוביץ' | הומאז' | התפרסם ב - 13.03.18

     למרות התדמית של הדוד הטוב, השלטונות הסובייטיים רדפו את קורניי צ'וקובסקי כמעט עד סוף חייו. בימים אלה יוצאים בתרגום עברי מהדורות חדשות של שני ספריו לילדים

    איזו הפתעה נעימה: לא אחד, אלא שני ספרים של קורניי צ'וקובסקי ("ג'וק – מקק ענק" ו"הצרה של מרב"), קלאסיקון ספרות הילדים הרוסית, יוצאים יחד בהוצאת "קדימה". למרות ששיריו של צ'וקובסקי לילדים כבר הופיעו בתרגום עברי (לאה גולדברג עיבדה את ג'וק – מקק ענק לעברית, וזה ראה אור בשם "פרעוש" בליווי איוריו של אריה נבון בשנת 1939 בכתב העת "גליונות"), והוא השפיע על סופרי ילדים עבריים כמו לוין קיפניס ומרים ילן-שטקליס, לא רבים בישראל מכירים פרטים על העימותים בינו לבין השלטונות הסובייטיים. בדיוק בשביל זה אנחנו כאן.

    קורניי איוונוביץ' צ'וקובסקי, או בשמו האמיתי ניקולאי קורנייצ'וקוב (1882 – 1969) היה משורר, סופר, פובליציסט, מתרגם ועיתונאי רוסי-סובייטי. נכון להיום, כ-50 שנה לאחר מותו, ספריו הם הפופולאריים ביותר בתחום ספרות הילדים ברוסיה. כך למשל, בשנת 2015 ראו אור 132 מספריו ב-24,105 עותקים, מספר מרשים בהחלט.

    הוא נולד בסנט פטרבורג לאיכרה בשם יקתרינה קורנייצ'וקובה. אביו היה איש מכובד, עמנואל סולומונוביץ' לוינסון היהודי, שאימו של קורניי הייתה משרתת בביתו.

    את פעילותו הספרותית החל כעיתונאי באודסה, אליה עבר יחד עם אימו. מי שעודד אותו להתחיל לכתוב היה לא פחות מאשר זאב ז'בוטינסקי, חברו לספסל הלימודים. ז'בוטינסקי, שגם הוא היה עיתונאי, שימש גם כשושבין בחתונתו עם מריה גולדפלד.

    לאחר שליחות עיתונאית באנגליה, צ'וקובסקי חזר לאודסה ושקע כל כולו ברוחות מהפכת 1905. הוא ערך אז ירחון סאטירי בשם "סיגנל" ונאסר בשל כך בעוון "עלבון של הוד מלכותו" הצאר.

    לאחר 9 ימי מאסר הוא היגר לפינלנד והתגורר שם 10 שנים רצופות. ב-1907 הוא תרגם את שירתו של וולט וויטמן, ובכך התפרסם בחוגי האינטליגנציה הרוסית. גם לאחר המהפכה הבולשביקית, צ'וקובסקי המשיך בפעילותו הספרותית וכתב מספר ספרים על המשוררים הרוסים הקאנונים, כמו אנה אחמטובה, אלכסנדר בלוק וולדימיר מאיקובסקי. אך השלטונות לא ראו בעין יפה את כתיבתו, וצ'וקובסקי נאלץ לחדול מכתיבת הביקורת הספרותית.

    "פטפוט לא יאה"

    המשיכה כלפי ספרות הילדים החלה אצלו מאוחר יחסית, לאחר שכבר היה למבקר ספרות מפורסם. ב-1916 הוא הוציא את הקובץ הראשון של אגדות לילדים שכתב, ומאז לא פסק, עד מותו.

    אך למרות שהאגדות זכו להצלחה כבירה ויצאו במהדורות רבות, המנגנון הממשלתי עדיין לא הניח לו. כך, למשל, סגנית שר החינוך ורעייתו של לנין, נדייז'דה קרופסקאיה, כינתה את שיריו ואגדותיו של צ'וקובסקי "פטפוט שלא יאה לילדינו."

    גם העיתונות המפלגתית יצאה נגדו (תבינו, כל זה בגלל שירים על תנינים ומקקים), וב-1929 נאלץ צ'וקובסקי לפרסם מכתב פומבי, בו הוא "מתנער" מהאגדות הישנות שלו ומבטיח לשנות את התמטיקה של יצירותיו. הוא אמנם כתב סדרת שירים המהללת את הקולחוז, אך הם מעולם לא יצאו לאור. את האגדה הבאה שלו הוא יכתוב רק כעבור 13 שנה.

    העיתונות המפלגתית נגדו עדיין תקפה אותו, אך יחד עם זאת, יצירותיו שימשו השראה ליצירות אמנות רבות, כמו פסלים מונומנטאליים, שנוצרו בעקבות שיריו.

    בשנות ה-30 הנוראיות עסק צ'וקובסקי בעיקר בתרגום, ובין השאר, תרגם יצירות של מרק טויין, אוסקר וויילד ורודיארד קיפלינג. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוא הועבר עם משפחתו לאוזבקיסטן. בנו הצעיר בוריס נפל בחזית.

    על-פי דיווח של הק.ג.ב, צ'וקובסקי התבטא בימי המלחמה כך: "אני משתוקק בכל נפשי לנפילתו של היטלר ולחורבן רעיונותיו ההזויים. עם נפילת הרודנות הנאצית העולם הדמוקרטי יתייצב פנים אל פנים עם הרודנות הסובייטית. נחכה לכך."

    הוא חיכה, אך לא כך השלטונות. במרס 1944 הופיעה ב"פראבדה" רשימה התוקפת את צ'וקובסקי על כך ש"אינו מבין את חובת הסופר הסובייטי במלחמה, או את סוגיות החינוך של ילדינו ברוח הפטריוטיזם הסוציאליסטי."

    העימות הבא עם השלטונות פרץ בשנות ה-60, כאשר צ'וקובסקי ביקש להוציא לאור את גרסת התנ"ך לילדים. הוא גייס לשם כך את טובי הסופרים ברוסיה וערך בקפדנות את כתביהם. אך הפרויקט היה כמעט בלתי אפשרי נוכח המדיניות האנטי-דתית של השלטון הסובייטי. בין השאר, נדרש מצ'וקובסקי לא להשתמש בספר במילים "אלוהים" ו"יהודים". לבסוף הספר "מגדל בבל ואגדות עתיקות אחרות" יצא לאור בשנת 1968, אך כל העותקים שלו הושמדו על ידי השלטונות. הוא פורסם רק ב-1990.

    בכל דור ודור

    השנים האחרונות לחייו הטיבו עם צ'וקובסקי. הרדיפות פסקו, והוא חי לו בשקט ובשלווה בבית הקיט שלו בפאתי מוסקבה, נפגש עם הילדים המקומיים, קרא להם שירים, והזמין אליו אנשי ציבור רבים – סופרים, משוררים, טייסים מפורסמים. אך הרוח המרדנית שלו עדיין לא פגה. ב-1966 הוא חתם על עצומה של 25 אנשי מדע ותרבות נגד זיכויו של סטאלין.

    צ'וקובסקי נפטר בגיל 87. הוא השאיר אחריו מיליוני ילדים המתוודעים והמתמכרים לספריו בכל דור ודור בכל רחבי העולם.

    רבים מספריו של קורניי צ'וקובסקי יצאו בתרגום עברי. ביניהם: "דוקטור אוי-כואב", "כך ולא כך" (בתרגומה של לאה גולדברג), "קרוקודיל", "השמש הגנובה" ועוד. והנה מתווספים עוד שניים (בתרגומה של אלה סוד). איזה יופי.

    שי מרקוביץ'

    עורך ומתרגם, אחרי עשרים שנה בקירוב בתפקידי כתיבה ועריכה שונים בקבוצת "ידיעות אחרונות", מרחיב כיום מעגלים חדשים.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 1

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    נעים להכיר, לאה צבי (דובז'ינסקי)

    מערכת סלונט
    לאה צבי (דובז'ינסקי), הוציאה עד כה שלושה ספרים: "לאן נעלם הצחוק של...

    על ההפיכה: מי אמור לשמור על הדמוקרטיה?

    פבל אלכסנדרוביץ' מובשוביץ'
    "'אני מורד' – לפיכך אנו קיימים" (אלבר קאמי, מצרפתית: צבי ארד)....

    כתבי זאב ז'בוטינסקי בפסטיבל "סנט פטרבורג"

    מערכת סלונט
    הרצאתו של דר' מרדכי נאור בנושא: זאב ז'בוטינסקי – על היהודים...
    דילוג לתוכן