בַּיּוֹם בּוֹ הַיֹּפִי נָחַת עַל הָאָרֶץ
הִשְׁתַּקְּפוּ הַשָּׁמַיִם בְּמַיִם.
עֲצֵי הַשָּׂדֶה הוֹרִיקוּ אִי סֵדֶר
עֲנָנִים עוֹד שָׁמְרוּ עַל מֶרְחָק.

בֹּץ וְשַׁלֶּכֶת שֶׁל חֹרֶף וּסְתָו
עִרְבְּבוּ בֵּינֵיהֶם אֶת עוֹנוֹת הַשָּׁנָה.
בַּיּוֹם בּוֹ הַיֹּפִי נָחַת עַל הָאָרֶץ
מַלְאָכִים הִלְּלוּ אֶת יְפִי הַבְּרִיאָה.

*חגית כרמל ואורנה ארז עובדות באוניברסיטת תל-אביב. לפני מספר שנים, באופן מקרי וספונטני, החלו לשלב שני סוגי אמנות המחברות את שתיהן ליצירה אחת.
צילומיה הייחודיים של אורנה זוכים לפרשנות פואטית בשיריה של חגית, ובכך שתיהן משלבות שני עולמות בסינרגיה אחת הנשזרת ליצירה ייחודית של צילום ושיר.
בדרך זו העין הרואה והלב המרגיש מתחברים לגוף אחד והופכים לחיבור ויזואלי מרגש.