החלטתה של הוצאת "גאלימר" לפרסם את האוסף המלא של פרדינן לואי סלין, של קונטרסים אנטישמיים  מעוררת מחלוקת ציבורית בצרפת

מחלוקת ציבורית רחבת היקף פרצה באחרונה בצרפת, לאחר שבית ההוצאה "גאלימר" הודיע כי יוציא לאור את כל הרשימות והמאמרים האלימים והאנטישמים של הסופר הצרפתי לואי-פרדינן סלין (1884 – 1961).

סלין, שנולד בקורבאה שליד פריז לסוכן ביטוח ותופרת בדי תחרה, נחשב במחצית הראשונה של המאה ה-19 לסופר מבריק, בעיקר בזכות ספרו הראשון "מסע אל קצה הלילה", שפירסם ב-1932. הספר, שעלילתו מבוססת על יסודות אוטוביוגרפיים, הוגדר עם יציאתו כיצירת מופת אנארכיסטית, ואף היה מועמד לפרס גונקור ב-1932, אך עקב מחלוקת ציבורית, הפרס נמנע ממנו. באותה תקופה פירסם סלין גם שורה של כתבי פלסתר אנטישמיים, כמו "זוטות בדבר רצח המוני" ו"מצב ביש" וגם פמפלטים בזכות מדיניותה של גרמניה הנאצית.

לאחר מפלת ממשלת וישי במלחמת העולם השנייה סלין נמלט מצרפת לדרום גרמניה, ומאוחר יותר התגורר במדינות רבות באירופה. בצרפת הוא הועמד למשפט, שלא בנוכחותו,  בגין שיתוף הפעולה עם הנאצים, אך מאוחר יותר הותר לשוב לו לצרפת מבלי שירַצה את המאסר.

הוצאת "גאלימר" נחושה בעמדתה לפרסם את כתביו של סלין משנות ה-30, כ-1,000 עמודים בקירוב, בהם קרא, בין השאר, להשמדת היהודים. מועד ההוצאה טרם נקבע.

אך התנגדויות לכך נשמעו מכל עבר של הציבוריות הצרפתית. סרז' קלרספלד, עורך דין יהודי צרפתי בכיר וצייד נאצים נודע, שכילד נאלץ להתחבא בתקופת השואה, דרש מ"גאלימר" לבטל את ההחלטה ואיים לנקוט נגדה באמצעים משפטיים.

קלרספלד צירף למחאתו קבוצה גדולה של ילדי היהודים אשר גלו או הוגלו מצרפת, ויחד איתם הוא תובע לבטל את ההחלטה של "גאלימר". קלרספלד כינה את סלין כ"צרפתי הכי אנטישמי של תקופתו, אשר השפיע על דור שלם של משתפי פעולה ששלחו את היהודים למותם".

בעד ונגד

מאז 1945 ועד סוף ימי חייו, סלין נמנע מלהוציא לאור מחדש את הקונטרסים שלו, אך אלמנתו, שכיום היא בת 105, החליטה באחרונה בכל זאת למכור את הזכויות עליהן.

חלק גדול מהחוקרים בצרפת דווקא יוצא בעד הפרסום. הפרופסור הנודע לספרות הנרי גודאר אמר כי הסתרת הרשימות מתחת לשטיח ייצור "מצב לא בריא", ומוטב שהקוראים יהיו מודעים לקיומן, וכך גם להתייחסויות ביקורתיות עליהם.

פוליטיקאים מהשמאל בצרפת הצטרפו לקריאתו של קלרספלד בטענה כי בתי המשפט במדינה פעלו נגד סופרים ימניים קיצוניים ויש לעשות זאת גם נגד כתביו של סלין.

ב-1994 "מסע אל קצה הלילה" תורגם גם לעברית על ידי אילנה המרמן ויצא בהוצאת "עם עובד", תוך פולמוס ציבורי רב בארץ, שכפי שראינו, עדיין לא שכך.