ב"אהובת הקצין הצרפתי" הצליח ג'ון פאולס לעשות את הבלתי אפשרי לכאורה – ליצור רומן ויקטוריאני פוסט-מודרניסטי

לפני 50 שנה, ב-1969, יצא לאור הרומן של הסופר האנגלי ג'ון פאולס "אהובת הקצין הצרפתי" – סטייה קלה מהשם המקורי "Woman "The French Lieutenant's. הרומן היווה חידוש בתחום הספרות – לא רק בריטית אלא גם העולמית. היה זה הרומן השלישי של פאולס (אחרי "האספן" המצמרר ו"משחקי האל" המסתורי – עוד תרגום שלקח לעצמו חופש אמנותי גדול מדי לשמו המקורי של הספר – "מגוס", דמות המופיעה בברית החדשה).

הספר, שניתן להגדירו כרומן היסטורי פוסט-מודרניסטי, עוסק ביחסים הרומנטיים המתפתחים בין הג'נטלמן וחוקר מאובנים חובב, צ'ארלז סמית'סון, לבין שרה וודרוף, משרתת בביתה של זקנה עשירה בעיירת חוף קטנה. שרה מוחרמת על ידי תושבי העיירה בגלל שיצא לה שם רע: היא הייתה מאהבת של קצין צרפתי, עד שנטש אותה וחזר לאשתו. היא עומדת שעות ארוכות ומשקיפה אל הים, כמצפה לשובו של אהובה, עד שיום אחד…

הפוסט-מודרניות של הרומן נסמכת, בין השאר, על תיאורי אנגליה הוויקטוריאנית, תחום שבו התמצא פאולס, לבין השפה העכשווית, המדוברת, שלא כ"גאווה ודעה קדומה", "נשים קטנות" ו"אנקת הגבהים" שנכתבו בשפה האופיינית לתקופה בה מתרחשת העלילה. הטקסט המודרני של הספר מאוד ידידותי לקורא העכשווי. פאולס מפרש את התנהגות גיבוריו כשהוא נסמך על תאוריית פסיכואנליזם וזרמים מודרניים בפילוסופיה. ועם כל זאת, הצליח הרומן לשמור על אלמנטים של רומן גותי מסורתי.

ב"משחקי האל" הותיר פאולס סיום מסתורי ואניגמטי, מילה שבעצם מאפיינת את כל הספר הנפלא הזה, וגם ב"אהובת הקצין הצרפתי", שיש לו כמה וכמה סיומים. הסוף הראשון, האופייני לרומנים הוויקטוריאניים, מושם כאן ללעג. כשהוא מציע לקוראים שני סיומים אלטרנטיביים, פאולס לא משיב על השאלה איזה מהסיומים הוא היה בוחר. ופאולס עצמו לא הבהיר זאת בראיונות שלאחר צאת הספר.

הרומן הפך לרב-מכר, ונכלל ברשימת 100 הספרים הטובים ביותר שנכתבו באנגלית על ידי המגזין "טיים". ב-1981 הספר עובד לקולנוע, בסרטו הידוע ועטור הפרסים של קארל רייז, כשבתפקידים הראשיים מופיעים מריל סטריפ הבלתי נשכחת וג'רמי איירונס. על התסריט היה אחראי המחזאי הנודע הרולד פינטר. הסרט זכה במיספר פרסי בפט"א, האוסקר הבריטי.

הספר יצא בתרגום עברי מספר פעמים, האחרון שבהם, של גרשון גירון ב-2011, בהוצאת משכל (ידיעות ספרים).

ולמי שלא קרא, שלא יירתע מכל הפוסט-מודרניזמים שכאן. ניתן לקרוא את הרומן המעולה הזה בכיף גם כרומן קונבנציונלי לחלוטין.