close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • אתה שם למטה - Post Image
    • אתה שם למטה
    • כנרת רובינשטיין
    • התפרסם ב - 12.07.21

    “היי, אתה שם למעלה!” | יצחק בר־יוסף
    הוצאת עם עובד, 2021, 188 עמ’.

     

    קובץ הסיפורים החדש של יצחק בר־יוסף, “היי, אתם שם למעלה!” הוא הזמנה מלאת חום לקרוביו המתים של הסופר לקרוא את ספר סיפוריו החדש, העשירי במספר. ואזכיר: בר־יוסף יליד 1949, הוא בנו של הסופר המפורסם המנוח יהושע בר־יוסף, כך שהזמנתו של הבן הממשיך בדרכו הספרותית של האב מובנת, ולנושא האילן המשפחתי הספרותי הצפוף של הסופר, עוד אידרש בהמשך.

    בשלושה-עשר הסיפורים בקובץ שחלקם ריאליים וחלקם ריאליים-פנטסטיים מורגש המבט למעלה וניכרת ההתכוונות לאלו שאינם פה בגופם, אך ברוחם נוכחותם משמעותית וכמעט יום-יומית. המספר, בן דמותו של הסופר מנהל עם המתים שקמים לתחייה כדמויות בסיפוריו דיאלוג עירני, תוסס ומלא הומור, מבוסס על זיכרונות משפחתיים משותפים. פינותיהם של הזיכרונות, למרבה המזל, לא שויפו ואיבדו מעוקצם, וגם לא נצבעו במתק שכבת הלק של הנוסטלגיה. המרחק הרב שעבר מזמן ההתרחשות מאפשר לבר-יצחק לכתוב על קרוביו כשהברזל מזמן קר ולכן הוא מצליח לכתוב על פרשיות כואבות בטון אירוני ומשועשע.

    כך למשל, באחד הסיפורים, זוכה המספר לקבל משאלה אחת מאלוהים, ממש כמו הדייג מאגדת דג הזהב. המספר בוחר לבקש מדודו אליעזר עליו השלום, לחפש עבורו עוד אח אחד מבין אלו המסתובבים בעולם בלי ידיעתו, פירות מחייו ההוללים של אביו. הדוד נענה לבקשתו אך מזהיר אותו, “מבוקשך ייעשה. אבל מה תעשה אם תגלה כי האח או האחות האלו שיימצאו לך עכשיו, יהיו גם הם על פי חוקי הגנטיקה, מושכים בעט.” (שם, עמ’ 162)

    ואכן ממש כפי שהתריע, הדוד אליעזר מוצא עבורו שיירה שלמה של גברים ונשים: “[…] על ספסלי הארגז האחורי שלו יושבת חבורה עליזה של גברים ונשים.  ‘זה מה שמצאתי,’ הכריז, משמע – נשאר לך לבחור כאוות נפשך. הציג אותם אחד לאחד, אחת לאחת, בניהן ובנותיהן של נשים שהתרועעו עם אבא רב-הקסם: מהנדס, מדען, טייס, סגן ראש עיר, זמרת, רופאה, פסנתרנית, וכן הלאה… ” (שם, עמ’ 163) האירוניה מתעצמת כשמתברר שכל אחד מהאחים האבודים הוא גרפומן השולח את ידו בכתיבה: ” […] המהנדס ממלא מגירותיו ביומנו האינטימי של מתכנן ערים… הטייס משרבט פואמות ליריות וקורא אותן במערכת הכריזה של המטוס להנאת הנוסעים […] ” (שם, שם) בר־יוסף מתייחס בשנינה אל אילנו המשפחתי העמוס ענפים ספרותיים ועוקצו של הסיפור טמון בסופו. המספר מייחל שמכל שלל האחים הפוטנציאליים שהוצגו בפניו, דווקא המכונאי שנדרש לתקן את רכבו המקולקל יימצא כאחיו האובד ובכך רומז בזהירות האופיינית לכתיבתו, שצלו של העץ המשפחתי-ספרותי הענף מכביד עליו.

    יצחק בר־יוסף הוא האח הצעיר מבין שלושה. אחיו הבכור הוא הסופר יוסף בר־יוסף ואחותו היא חוקרת הספרות והמתרגמת בלהה רובינשטיין. רק כשהתקרב לגיל ארבעים הצליח יצחק להשתחרר מעט מהשפעתו של אביו הסופר המפורסם ולהוציא לאור את ספרו ראשון. דמותו הנרקיסיסטית של האב מצטיירת בבהירות בספרו האחרון של אחיו הבכור יוסף בר־יוסף שיצא לאור בשנה שעברה, “אבא, בן, סבתא דינה” (הוצאת הספרייה החדשה, 2020). הטריפטיכון המורכב משלוש נובלות עוסק במוטיבים ביוגרפיים מחייהם של האחים לצד האב הסופר יהושע, שחזר בשאלה, עזב את משפחתו לטובת חיים עם אישה אחרת וחזר אליהם.

    שני הספרים שיצאו לאור בהפרש של שנה, שונים זה מזה לא רק בסוגה (נובלה לעומת סיפורים קצרים) אלא בעיקר בטון שבו כל אחד מהבנים בחר לכתוב על אביו ועל משפחתו. סיפוריו של יצחק ממריאים למחוזות פנטסטיים והטון שלו מרוחק ועולץ ואילו הטון של אחיו הבכור הוא אמנם מפויס, אך קודר ומתאר מאבק אדיפאלי מתמשך בין האב הבכור לבנו.

    בשנת 1995 יצא לאור הספר הידוע של יצחק בר־יוסף “מזכרת אהבה” שהיה מכתב פרידה מאביו, ומעין ניסיון בירור מאוחר לפענח את דמותו החידתית. עשרים וחמש שנים עברו מאז, ובפתח ספרו החדש מבטיח בר־יוסף: “לא כתבתי אז בסוף ‘תם ולא נשלם’. הזיכרון קיים, האהבה קיימת. ועכשיו, בספר הזה אשחרר כל רסן […] יפה וטוב, אני אומר להם לאבא ואימא, לסבא וסבתא, ולדודים שהתפרצו שוב לחיי, חמקו מרסן השורות שבספר ההוא. עכשיו איש לא יעצור בכם ובי… ” (עמ’ 10)

    ובכן, הבטחתו של בר־יוסף ‘לשחרר כל רסן’ אינה מתממשת לגמרי בספר ונותרת כמשאלת לב. אילו לא היתה מודגשת בפתח הספר, ייתכן והקריאה בו היתה שונה. אך מאחר שכבר הובטחה, הזרקורים מכוונים למספר ומאירים אותו באור חזק, מצפים להיפרע בסיפורים דרמתיים ונשכניים ולא כך קורה. בסיפוריו של בר־יוסף הדרמה מינורית ויומיומית, וכמעט כולם עוסקים במפגש החזיתי שבין העולם הישן בירושלים ובצפת לעולמנו הפוסט-מודרני. הפתרון להתנגשות בין העבר להווה מסתיים בדרך כלל בפיוס בזוק בהומור. בין אם מדובר במנהל רכבת אוסטרי-הונגרי שמסרב לשכוח את סבתו האהובה של המספר ומבקש את תיק התפילין הרקום מעשה ידיה או במכשיר איי-רובוט שקונה המספר לסבו וסבתו תושבי מאה שערים המפוטם בלכלוך עד שהוא שובק חיים.

    דמות המספר נשארת שולית ברוב הסיפורים, ואילו קרובות משפחתו המתפרצות לחייו הן המשפיעות והדומיננטיות ועל כך חבל. באפיזודה הקטנה בדבר המחבר מספר יצחק בר־יוסף באופן כובש ושובה לב על אימוץ כלבה פרחחית, ומשאיר אותנו עם טעם של עוד. נראה שדמותו כמספר מתקשה לתפוס את המקום הראוי לה ולשחרר כל רסן כפי שתכנן, ואילו דמותו הייתה מקבלת נפח גדול יותר, לא רק אנחנו היינו נשכרים אלא גם סיפוריו.

    יופיו של הספר “היי, אתם שם למעלה!” הוא בשפה העשירה בה נכתב. העברית עשויה שכבות-שכבות ומשובצת פסוקים, מונחים ומדרשים מעברית מקראית, משנאית ותלמודית. ממש כפי שהסופר מקים לתחייה את קרובי משפחתו המתים, הופך אותן לדמויות משמעותיות שחוזרות לבקר בחייו, כך הוא נופח חיים בעברית העתיקה ומשלב אותה בטבעיות בעברית בת זמננו. התוצאה היא תואם בין סגנון הכתיבה מלא הרבדים לבין התוכן המקורי המפיח חיים בעבר ושוזר אותו בהווה. כך הופכת הפגישה בין הסופר לקרוביו המתים להיות לא רק מרגשת, אלא גם מלאת טעם.

    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית