והרי זה גבריאל מוקד ז"ל שנמצא במרחק נעלם מיכולתנו להתייחס אליו
בעין אנושית של שיקוף, במקום של התבוננות גבוהה מעין צילום אוויר,
החושף אדם – שעושה את מה שהוא אומר והמקיים את מצוות "נעשה ונשמע"
באדיקות המשרטטת שהעולם שלו – הוא פה וגם שם – והיצירה עולה ממקום אחר
ממקום שהוא קצה גבול הקיום…
מקום שיש בו כל מה שהוא ממש, שהוא מהות חדשה, מהות שקשה להגדירה,
כי היא הגילוי הטהור של המילים מחד, הגילוי המפוכח והמכוון מאידך.
גברי – אל היה לבד בלעדי שהאיר את רוחו, איש של אידיאות מהרהרות ומערערות
כי הכול ספק, מלבד האמנות בכל תחומיה שהצליחה להכפיל את עצמה עד היותה
על- זמנית ומדויקת בעת ובעונה אחת.
כאיש אשכולות, היכה, גברי – אל, בכוח מהמם ושלוח רסן, והצליח לחשוף את האמת
את הראשית, נקודה אחת של מראות חיים שהם חוויות של גילוי שאינו חיקוי, אלא נקודה
נפתחת עוד ועוד עד לנצח.
הדרך החד פעמית שלך בעולם הספרות הצליחה להחזיק את הספרות בתוך הלב,
בפנים הלב, עד שאין לנו מקום להמשיך ממנו בלעדיך…
נוח בעולמך, בכל מה שחלום בכל מה שמוצק, בכל מה שנפרם ונפתח…