נוֹלַדְתִּי לוֹמַר
"הַבָּה הַבָּה"
אַךְ שְׂפַת הֵם נִצְרְבָה בִּי
וְלִמְּדָה אוֹתִי לְתַרְגֵּם אוֹתִי לִשְׂפָתָם –
לֹא שְׂפַת אֵם, לֹא שְׂפַת אָב,
שְׂפַת הֵם שֶׁהֶחְלִיטוּ שֶׁאָמְרוּ
לִי לוֹמַר "אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ" כָּךְ
וְלֹא "הַבָּה הַבָּה בֻּבָּה בֻּבָּה".

הַחֵית הַחֲנוּקָה בִּגְרוֹנִי
וְהָעַיִן הַדּוֹמַעַת יוֹדְעוֹת
שֶׁאֲנִי אוֹהֵב גַּם בִּשְׂפַת הֵם
אֲבָל לִפְעָמִים אֲנִי שׁוֹאֵל בְּלִי קוֹל
מָה אִם, מָה עִם "שְׂפַת אִם":
אִם רַק יָכֹלְתִּי לוֹמַר לָךְ
כַּמָּה אֲנִי אוֹהֵב
כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב
אֵיךְ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב
הַאִם אָז הָיְתָה לָנוּ שָׂפָה לְאַהֲבָה?