שלושה שירים
מרחק
בְּמָקוֹם אַחֵר בָּעוֹלָם
אַתָּה מִתְמַתֵּחַ בְּמִטָּתְךָ.
בֹּקֶר. וְהָאוֹר מִזְדַּחֵל אַט־אַט
אֶל הַסְּדִינִים. כָּאן אֲנִי
מְחַכָּה לְךָ בְּשׁוּלֵי הַשָּׁעוֹת,
בְּפֶרֶק הַזְּמַן הַנִּפְרָשׂ
כַּמֶּרְחָק
בֵּין חַיַּי לְחַיֶּיךָ.
פגישה חוזרת
כְּמוֹ כַּפִּית בְּכוֹס קָפֶה
שׁוּב אַתָּה מְעַרְבֵּל בְּתוֹכִי
אֶת מָה שֶׁכְּבָר שָׁקַע.
שיר אהבה
תִּרְאֶה אוֹתִי –
מְטַוֶּסֶת בֶּחָצֵר
כְּמוֹ צִפּוֹר מְקֻרְקַעַת
שֶׁלָּמְדָה לָעוּף.
דבורה יקרה,
אוהב את הכתיבה שלך ואת השירים האלה.
השיר הראשון נוגע , בהיותו רווי געגועים וערגה.
שני השירים האחרים הכתובים בסגנון "האייקו", צורת שירה מסורתית יפנית מתומצתת וקצרה, מזמינים קריאה שנייה ושלישית.
אוהב את ההטיה : מטווסת.
מצפה לראות עוד מפרי עטך.
אשר
תודה רבה על התגובה היפה. חממת את ליבי, אשר יקר.