פנטזיה

הַמַּחְשָׁבָה זוֹרֶמֶת, מַצְמִיחָה שְׁתִיקָה
כְּגִלְגּוּלֵי הֲבָרוֹת בֶּחָלוֹם שֶׁל צִפּוֹרִים,
תְּנוּעוֹת קוֹלְחוֹת, הוֹלְכוֹת סְחוֹר סְחוֹר
עוֹצְמוֹת עֵינֵיהֶן כְּמוֹ בַּהַרְפַּתְקָה,
וְגָבוֹהַּ גָּבוֹהַּ מַתְחִילָה הַמַּחְשָׁבָה
הוֹלֶכֶת וּבָאָה בַּבָּשָׂר הַחַי.
עַל נַפְשִׁי מְבַקֶּשֶׁת לְהַפְצִיעַ מִלִּים,
לְשַׂחֵק עִם קוֹלוֹת, בְּעִירָה חֲדָשָׁה
מַגִּיעָה אֶל גּוּפִי, וְשׁוּב
לֹא צָרִיךְ שֶׁנָּבוֹא לִידֵי הֲבָנָה,
לֹא צָרִיךְ שֶׁנָּבוֹא לַמָּקוֹם
לְקוֹל קוֹרֵא.

אלגרה

…"אני מדבר על היגון- יען אנו אילנותיו
  והשמחה אינה אלא אודם לחי בפירותיו"…
(אורי צבי גרינברג)

רֵיחַ שַׁלֶּכֶת בְּמִטָּתָהּ,
גּוּפָהּ רוֹבֵץ עָלַי, גּוּפָהּ
 מִתְהַפֵּךְ בַּחֲרִיצָיו יָמִים רַבִּים,
חוֹמֵק צִלָּה עַד סַף דֶּלֶת
נְעוּלָה, וְאֵין לִצְפּוֹת בַּמִּתְרַחֵשׁ.

מָה מְבַקֶּשֶׁת אִשָּׁה הוֹמָה אֶל כַּפַּיִם
קוֹלָהּ בָּא בְּדָמִי, וְקוֹלִי אוֹרֵב לָהּ
כָּבוּל אֶל סַף דֶּלֶת נְעוּלָה.
אֵין לִצְפּוֹת בַּמִּתְרַחֵשׁ.

הוֹלֶכֶת לְאָחוֹר בַּמַּרְאָה –
עַד עֶרֶשׂ אִמָּא, שָׁם עֶרְגָּה,
וּכְאֵב וְרִמּוֹנִים מֻנָּחִים בַּדֶּשֶׁא.

פַּעַם אַחַת בְּחַיַּי אֲנִי לְעַצְמִי
עַל עֵץ אֵקָלִיפּטוּס,
מְזִמּוֹת יַלְדָּה בְּמִסְתּוֹר
מִנֶּגֶד שָׁמַיִם מֵעַל
וּמִנֶּגֶד אַלְגָּרָה רוֹבֶצֶת מַטָּה.

גַּם אוֹתָהּ גִּדְּלָה אֵם
וּמָה יִתְרוֹן לְאֵם יוֹלֶדֶת אִם
בָּרֶחֶם יוֹנְקוֹת שָׂדָיִים
וְעַל סַף הַדֶּלֶת מָרָה
עוֹמֶדֶת בְּלִי קוֹל אַחֲרִיתֵנוּ?