עץ ניתך בחבטה רועמת

עֵץ נִתָּךְ בַּחֲבָטָה רוֹעֶמֶת,
בְּפִתְחוֹ שֶׁל בֵּית עָלְמִין יָשָׁן.
קוֹרֵס אֶל רַחֲמַת הָאָרֶץ הַדּוֹמֶמֶת,

כּוֹלֵא מַסְפִּידִים בֵּין כְּתָלָיו שֶׁל הַזְּמַן
הַמֵּת בְּגַבָּם וּפְנֵיהֶם עֵבֶר דֶּרֶךְ-
אֲסוּרָה בְּעָלָיו וּבַדָּיו שֶׁל אִילָן,

וְתָרִים הַקְּרוּאִים אַחַר חֶרֶץ וְחֶרֶךְ
לִפְרֹץ נְתִיבָם אֶל יִתְרַת הַחַיִּים,
אוּלָם טִרְחָתָם כְּלָל אֵינָהּ נוֹשֵׂאת עֵרֶךְ, 

אֵיתָן הוּא הָעֵץ וְרַחַב מְמַדִּים.
וּבָאִים בְּכֵלִים שֶׁל פִּנּוּי וְנִסּוּר
וְהָרוּחַ הוֹלֶמֶת, רוּחַ קָדִים.

וּפוֹתְחִים בַּהֲלִיךְ הַזָּזָה וּבִתּוּר
שֹׁרֶשׁ וְגֶזַע, עַלְווֹת הֶאָמִיר.
וּפוֹרְסִים חֲלָקָיו שֶׁל הַגֶּזֶם בְּטוּר

וְנִפְרֶצֶת הַדֶּרֶךְ, וְשָׁב הָאֲוִיר.
אָז חוֹלֶפֶת שַׁיָּרָה עַל פְּנֵי הַסַּדָּן,
תֵּל מְבֻתָּר, הַר סֹבֶךְ אַדִּיר.

רַק אֲנִי מַבִּיטָה בּוֹ דּוֹעֵךְ וְנִרְכָּן,
עֵץ אֲשֶׁר פֶּתַע נָפַל וְנֶחְבָּט
רָחָב מְמַדִּים עַתִּיר וְאֵיתָן.

וְקִרְבִי מִתְכַּנֵּס אֵל לִבִּי וְנִשְׁקַט,
פָּנַי אֶל הַגֶּדֶם הֶעָרוּם לִגְבָבָה  
וּשְׂפָתַי לוֹחֲשׁוֹת מֵאֵלֵיהֶן וּלְאַט-
יִתְגַּדָּל וְיִתְקׇדַּשׁ שְׁמָהּ רַבָּא.

קדוש

כִּסְנֶה בּוֹעֵר נִגְלְתָה אֵלַי
עֲטֶרֶת עָלַיו שֶׁל עֵץ הַפֵּקָאן
בְּרֵאשִׁית חֹדֶשׁ יָנוּאָר,
וּבְסוֹפוֹ דָּעַךְ כְּבָא בְּיָמָיו.
גָּוְעָה בְּרַכּוּת עֲטֶרֶת עָלַיו.
נִמְהָלָהּ בְּרֶפֶשׁ קְלִפּוֹת פֵּרוֹתָיו.
נִרְמְסָה תַּחַת עָקֵב מַגָּפַי.
הִבַּטְתִּיו.
הִשַּׁלְתִּי מַגָּפַי מֵעַל רְגָלַי.
לִטַּפְתִּיו.
קָדוֹשׁ. קָדוֹשׁ. קָדוֹשׁ.
לְחַשְׁתִּיו.