עץ השדה
"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר", דברים, כ:יט.
"כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה"
לֹא כָּךְ קוֹבֵעַ הַתָּנָ"ךְ
הוּא שׁוֹאֵל, שְׁאֵלָה רֵטוֹרִית,
הַאִם עֵץ הוּא כָּאָדָם
הַיָּכוֹל לָנוּס בְּעֵת מִלְחָמָה?!
לְפִיכָךְ אָסוּר לְהַשְׁחִיתוֹ וּלְכָרְתוֹ
זֶה אֶחָד מִדִּינֵי הַמִּלְחָמָה
שֶׁיָּפֶה בְּעֵינֵי כֹּל כָּךְ
אַךְ יָפֶה בְּעֵינֵי גַּם שִׁירוֹ שֶׁל זַךְ
"כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ
כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּע."
וַאֲנִי-
שְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים מָצְאוּ מָקוֹם בְּלִבִּי
גַּם הָעַתִּיק, גַּם הָעַכְשָׁוִי.
"ואני- שני הפירושים מצאו מקום בלבי"
ובלבי מקום לך,למוצאי מקום לפירושים שונים, למכילי אפילו ניגודים וסתירות. כי האדם – אדם, צומח, וגדל אבל למרות שורשיו נע ונד.
כמה יפה תגובתך. שיר בפני עצמו. תודה!