אַנֲחְנוּ מְסַדְּרוֹת בְּגָדִים בָּאָרוֹן
קַיִץ/חֺרֶף/סְתָו/אָבִיב
מְפַנּוֹת מַדָּפִים
מְכִנּוֹת עֲרֵמוֹת
לִכְבִיסָה/ לִצְדָקָה/ לְמִחְזוּר/ לַפַּח.

הָיִית פַּעַם מְאֻשֶּׁרֶת?
אַתְּ שּוֹאֶלֶת אוֹתִי
מְאֻשֶּׁרֶת מַמָּש אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת.
כֵּן, אֲנִי אוֹמֶרֶת
הָיִיתִי מְאֻשֶּׁרֶת כְּשֶׁנּוֹלַדְתְּ.
לֺא, אַתְּ אוֹמֶרֶת
אֺשֶׁר צָרוּף
הָעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו וּמֵצִיף אֶת הַנֶּפֶש.

אֲנִי נִזְכֶּרֶת בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד
טֶרֶם סְתָו
שָנִים לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַדְתְּ
אֲנִי אוֹמֶרֶת
יָשַׁבְנוּ בַּמְּכוֹנִית
אֲנִי וּבָחוּר שֶׁרַק הִכַּרְתִּי
(דֵּי בְּמִקְרֶה)
נוֹסְעִים הַבַּיְתָה
כָּל אֶחָד לְבֵיתוֹ
מִתְקַשִּׁים לְהִפָּרֵד
בָּרַדְיוֹ הִתְנַגְּנוּ שִׁירֵי שַׁלֶּכֶת
וְהָיְתָה תְּכוּנָה שֶׁל שִׁנּוּי בָּאֲוִיר
שָנָה חֲדָשָה עָמְדָה בַּפֶּתַח
קַו הָאׄפֶק נִפְרַשׂ
הַכָּל הָיָה אֶפְשָׁרִי
הַכָּל עָשׂוּי הָיָה לִקְרוֹת.
Ne me quitte pas
שָׁבַה וְנִשְׁמְעָה הַבַּקָּשָׁה/סָפֵק תְּחִנָּה
מְעַל גַּלֵּי הָאֶתֶר
אַל תַּעֲזְבֵנִי/אַל תַּעֲזְבִנִי
הִשָּׁאֵר/הִשָּׁאֲרִי אִתִּי
כָּאן וְעַכְשָׁו וְלַנֶּצָח נְצָחִים
Ne me quitte pas.

וְכָךְ, הָלוֹך וְחָזוֹר
עָשִׂינוּ דַּרְכֵּנוּ
מִמֶּנִּי אֵלָיו
מִמֶּנּוֹ אֵלָי
וְחוֹזֵר חֲלִילָה
מִתְחָרִים בְּקַרְנֵי הַשֶּׁמֶש הַשּׁוֹקַעַת
מְנַסִּים לֶאֱחֺז בְּרִגְעֵי הַחֶסֶד הַמּוּעָטִים
שֶׁעוֹד נוֹתְרוּ
יוֹדְעִים שֶׁלֺּא יַחֲזוֹר הַיּוֹם הַזֶּה
הָרֶגַע הַזֶּה
שֶׁבַּעֲבוּרוֹ אַתְּ מוּכָנָה גַם לִמְכּוֹר אֶת נִשְׁמָתֵךְ 
לַשָׂטָן אוֹ לְכָל דֶּמוֹן אַחֵר
וּבִלְבָד שֶׁלֺּא יַחֲלוֹף.

וּמַה קָרָה אַחַר-כָּךְ?
אַתְּ שׁוֹאֶלֶת
הַסִפּוּר הַמֻּכָּר
אֲנִי מְשִׁיבָה
בְּהֶמְשֵׁךְ הִסְתַּבֵּר שֶׁלֺּא בְּנֶזֶר הַבְּרִיאָה מְדֻבָּר
אֶלָּא בְּבָחוּר רָגִיל לְמַדַּי
מְמֻצָּע עִם חִנּוּךְ טוֹב
וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָבָר אַף לֺא זאֺת
חָבֵר שֶׁל כָּבוֹד בּגָלֶרְיָת הַפַּח – אֵֶקְסְלֵנְד.

זֶה לֺא הָיָה אַבָּא
אַתְּ מְוַדֵּאת
לֺא, זֶה לֺא הָיָה אַבָּא.