close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • נעים להכיר, סימון טטרו

    שי מרקוביץ' | נעים להכיר | התפרסם ב - 26.08.19

    לצאת מהבלוק

    כ-20 שנה לאחר שיצא משם, חוזר סימון טטרו בספר הביכורים שלו, "השועלים של שמשון", לעסוק בשכונת ילדותו שמשון שבאשקלון, ומספר על מקום שהיה גדוש פשע, אלימות וייאוש – אך גם בחוויות נעימות

    12 הסיפורים המרכיבים את ספר הבכורה של סימון טטרו, "השועלים של שמשון", שיצא באחרונה בהוצאת פרדס, עוסקים ב"ג'מעת שמשון", חבורת נערים שגדלו בשכונת שמשון באשקלון בשנות ה-80 וה-90. מדובר בדמויות שוליים מיואשות, נערים שנולדו לתוך מחסור ומצוקה ועדיין מעזים לחלום לנפץ את תקרת הזכוכית. המחבר, סימון טטרו, עיתונאי לשעבר, יודע על מה הוא כותב, כי גם הוא היה חלק מאותה "ג'מעת שמשון".

    למרות שכאמור המציאות בשכונה היתה על סף ייאוש, טטרו מציין כי יחד עם זאת, "החיים בשכונה היו מרתקים, יצריים ומלאי תהפוכות ואירועים דרמטיים. לפעמים זה היה ממש קשוח," מספר טטרו. "עד שהגעתי לגיל 18, אירעו ברחוב שלי שלושה מקרי רצח, שלא לדבר על אינספור תחנות סמים שמילאו את השכונה. אלימות ייאוש ועוני הציצו מכל פינה. ידעתי שאם אני לא יוצא מכאן, הנפילה שלי זו רק שאלה של זמן. ספרתי את הימים עד לגיוס. בבקו"ם שאלו אותי 'מהי מידת המוטיבציה שלך להתגייס?'. כשעניתי 'נמוכה', שאלו: 'אז למה אתה מתגייס?', ועניתי כי המוטיבציה שלי לצאת מהבלוק גבוהה."

    התפנית הגיעה לאחר סיום השירות הצבאי. "אחרי שלוש שנים חזרתי לאותו מצב: שוב ישן על הספה של הוריי, בלי 12 שנות לימוד, בלי מקצוע, בלי עתיד, בלי תקווה ובלי חלום. החברים הכי טובים שלי נכנסו ויצאו מבתי כלא. בגיל 21 הפסקתי להתקרבן ולחכות שמשהו יקרה והתחלתי הכל מהתחלה – השלמת השכלה, מכינה, תואר, קריירה עיתונאית, ובעצם חיים אחרים מאלה שארבו לי מעבר לפינה. בתחילת הקריירה שלי, כשאנשים שמעו שאני עובד בעיתון, הם היו משוכנעים שאני מחלק עיתונים באמצע הלילה."

    הנושא בחר בי

    סימון טטרו (43) נולד וגדל בשכונת שמשון באשקלון להורים שעלו ארצה מגאורגיה בשנות ה-70. את דרכו המקצועית החל לפני כ-19 שנה ככתב ועורך ברשת המקומונים של "מעריב". בהמשך מילא שורה של תפקידים בכירים בתקשורת הארצית ("מעריב", "פורבס"), ובתפקידו האחרון כעורך ראשי של אשכול מקומוני "ידיעות תקשורת" באזור השרון. לפני שנה וחצי פרש מעיתונות ויצא לדרך עצמאית. וכיום הוא יועץ תקשורת ואסטרטגיה, מנהל קמפיינים פוליטיים, מנחה סדנאות כתיבה, מרצה לתקשורת ומעביר הרצאות העצמה לבני נוער על ילדותו בשכונת שמשון. הוא נשוי בשנית ומתגורר עם אשתו שני בקיסריה.

    סופרים בדרך כלל מגיעים לזכרונותיהם לאחר שעברו כברת דרך, ואילו אתה בחרת את הנושא לספר הבכורה שלך.

    "האמת היא שהנושא בחר בי יותר מאשר אני בו. בכל השנים שקדמו להוצאת הספר תמיד תהיתי מה יהיה הספר הראשון שלי. יש לי על המחשב התחלות לעשרות סיפורים ורעיונות למאות אחרים. בכל פעם שניסיתי לכתוב משהו אחר, הרגשתי שהגוף שלי דוחה את זה. האצבעות לא הצליחו להקליד שום דבר אחר מלבד הסיפורים האלה. אדם לא יכול לכתוב את האמת שלו מבלי לגעת בליבת חייו, וזו ליבת חיי, זו תבנית נוף ילדותי. לטוב ולרע.

    "מעבר לכך, בשנים האחרונות העליתי לפייסבוק כל מיני סיפורים, ביניהם חוויות מילדותי. הסיפורים התקבלו באהדה רבה. ראיתי איך אנשים עושים הכל כדי לגעת שוב ברגעי הילדות שלהם, לטבול עוד קצת בנוסטלגיה. פתאום כל אחד, לא משנה איפה הוא גר, מרגיש שהוא מכיר את הסיפורים והדמויות שלי מחייו שלו. אחרי שסיימתי את כתיבת הספר, שנמשכה כשנתיים, החלו לצוץ בפייסבוק דפי 'זכרונות ילדות'. פתאום חלק מהדמויות שכתבתי עליהם קיבלו חיים וידעתי שעשיתי נכון."

    אתה זוכר את הילדות שלך כחוויה טראומטית או מהנה או כשתיהן ביחד?

    "גדלתי בבית דל אמצעים בשכונה קשה מאוד. כמעט כולם התמודדו וחוו עוני, מצוקה, אלימות סמים ופשע בכל פינה, ייאוש וחוסר תקווה. המצליחנים הכי גדולים בילדותי היו עבריינים ש'עשו את זה'. אלה היו המודלים. לא היה סביבי אף אדם שיכולתי להביט בו ולומר לעצמי – 'אני רוצה להיות כמוהו.' ועדיין, באותה נקודת זמן לא ידענו את זה. לא ידעתי שאני עני, כי כולם סביבי היו ככה או אפילו במצב גרוע יותר. לא ידעתי שאני 'נער בסיכון,' אף שמגיל 15 פרשתי מלימודים והסתובבתי ברחובות, מתחמק מכל הפיתויים שארבו לי מעבר לפינה. רבים מחבריי איבדו את דרכם או מצאו עצמם מאחורי סורג ובריח למשך שאר חייהם. חלקם לא איתנו יותר.

    "אין לי טראומות וצלקות מהילדות שלי, אני אפילו יכול להיזכר בערגה בחוויות רבות ונעימות ומרגשות מאותה תקופה. אבל אין לי כוונה לעשות רומנטיזציה מהימים ההם. אף ילד לא אמור לגדול כך, וכמובן שאם הייתי יכול לכתוב את תסריט חיי מהתחלה, הייתי בוחר ילדות אחרת. אני לא מתייחס לעבר שלי באופן טראומתי ואני לא מאשים אף אחד. היו לי את כל התנאים להיות עבריין, אבל במקום להאשים את המדינה על אזלת ידה ובמקום להגיש כתב אישום חברתי נגד ממשלות ישראל לדורותיהן, חילצתי את עצמי מהמצב. לקחתי את הלימון והפכתי אותו ללימונדה, וגם קצת מזל לא מזיק אף פעם. אני גם מכיר בכך שלא כל אחד יכול לעשות את זה."

    האם כל הסיפורים אותנטיים או להעצמת הדרמה הוספת פה ושם נופך יצירתי?

    "הספר הוא שילוב של אמת ובדיה, כמו בכל ספר פרוזה. אין בספר באמת סיפורים שהם אחד לאחד מה שראיתי וחוויתי בילדותי, אבל הם מבוססים על אירועים, דמויות ואגדות עליהם גדלתי ולהם הוספתי כמה תבלינים. אין יום שאני לא נשאל אם בפרק איקס התכוונתי לאדם מסוים, ואני תמיד עונה בחיוך ובשתיקה."

    יש לך כבר רעיון לגבי הספר הבא?

    "רעיונות אף פעם לא חסר. זה לא משנה כמה מתכונים יש לך, משנה מה בא לך לאכול באותו רגע. ואני עוד לא יודע מה בא לי. אז יש לי כמה התחלות ואני משוטט ביניהן עד שארגיש מה בא לי. כרגע אני עוד עסוק עם 'השועלים של שמשון', שרק הגיעו בימים אלה לחנויות ולרשתות הספרים. במקביל בימים אלה אני בוחן אפשרות להפוך את הספר לסדרת טלוויזיה.

    "הספר השני כבר נמצא בהליך כתיבה, אבל הניסיון שלי מלמד שאי אפשר לדעת מה ייצא מזה. אולי זה יהיה ספר המשך, ואולי משהו אחר לחלוטין. בסופו של דבר, מי שבוחר את עלילת הספרים שלי הם הדמויות, לא אני."

    • ** גילוי נאות: המראיין שימש כעורך משנה באחד העיתונים בעריכתו של המרואיין

    שי מרקוביץ'

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 1
    • 0
    • 1

    תגובות


    1 תגובה על “נעים להכיר, סימון טטרו”

    1. אירית שושני הגיב:

      מעניין – המון השראה

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    בן.אדם

    ברק ברתנא
    מחזה בשלוש מערכות, שהן בעצם אחת, שהיא בעצם שלוש. חושך. קול,...

    אַל תַּבִּיט בִּי כָּךְ – פניה חזן

    פניה חזן
    אַל תַּבִּיט בִּי כָּךְ שֶאֲנִי פְּרוּעָה הַיּוֹם. אֲנִי נוֹגַעַת דֹפֶק בְּדֹפֶק...

    בלי תיאורים גראפיים, בבקשה

    שי מרקוביץ'
    פרס ספרותי חדש – למותחנים שאין בהם אלימות כלפי נשים מותחן...
    דילוג לתוכן