ניר ברלב מתגורר היום בתל מונד. את שירותו הצבאי החל בקורס טיס וסיים ביחידת המודיעין שבזמנו פיתחה מטוסים זעירים ללא טייס. בין תפקידיו בעבר – ניהל הפקות בבית הספר למשחק "בית צבי" והיה חלק ממערך ההפקה של האופרה הישראלית. הוא אוחז בתואר שני בחקלאות ושימש בתפקידים בכירים הקשורים לאיכות הסביבה והשירות הציבורי. בשנים האחרונות השתלם כמאמן אישי, מדריך זוגיות ומנחה הורים, וכיום בעיקר עסוק בניהול חברה ציבורית לתשתיות, סקירת ארגונים מטעם מכון התקנים וכתיבה. "צפצפה כסופה" הוא ספר הביכורים שלו, ראה אור בהוצאת "כריכה – סוכנות לסופרים".

1. למה אתה כותב? מאיזה מקום פורצת הכתיבה?
   אני כותב כי הכתיבה גורמת לי הנאה פשוטה, שקטה, משמחת. הדמויות מתחילות להתעצב בראש שלי, הן מדברות, פועלות, חושבות ומרגישות, צוברות חיים משלהן, וכשאני כותב מה עובר עליהן, אני יוצק אותן לעולם המציאות. אחרים יכולים להכיר אותן כעת. קצת כמו מוסיקה שמתנגנת בראש, ואם מנגנים אותה, אחרים יכולים לשמוע שהיא קיימת.
2. באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שאתה יודע לכתוב?
   תמיד הרגשתי שההתבטאות בכתב נוחה לי יותר, אבל סיפורת מדומיינת התחלתי לכתוב רק לפני חמש שנים.
3. באיזה שלב התחלת להתייחס לעצמך כסופר/משורר?
   לא יודע איך מרגיש סופר. סופר זה מקצוע? פרנסה? בכל אופן, אני לא מתייחס לעצמי כסופר. כתבתי ספר, כן, ואולי אכתוב עוד אחד, אבל לא יודע מתי ואם בכלל תהיה לי זכות לקרוא לעצמי סופר.
4. איפה אתה כותב, תאר לנו את סביבת העבודה שלך?
   אין משהו קבוע. בכל פעם שיש לי זמן פנוי אני לוקח את המחשב הנייד, מתיישב – יכול להיות במגוון מקומות – על כסא נוח בגינה, כורסא בחדר האורחים, במיטה, ליד שולחן הכתיבה – לרוב מעדיף שסביבי יהיה שקט אבל יכול גם כשהמשפחה לידי רואה תוכנית טלוויזיה שלא במיוחד מעניינת אותי.
5. מה או מי גורם לך השראה?
   לראות ולשמוע אנשים. סיפורים, התלבטויות והחלטות, קשיים, תסכולים, ונתיבים להתגברות עליהם, הצהרות בסגנון "אני אדם שתמיד…", התנהלות של אירועי חיים, תובנות ואיך הגיעו אליהן, ובקיצור – אנשים.
6. מה בולם אותך? מה מקשה עליך לכתוב?
   כשאני מתיישב לכתוב אני לא מרגיש בלימה או חסמים. לפעמים אני עובר על דברים שכבר כתבתי ומרגיש צורך להשחיז, לפעמים מתעכב על רגע מסוים בתחושה של הדמות שכרגע אני כותב עליה, מנסה למצוא את המילים המדויקות, את הדימוי שיתנגן לי נכון. לא מרגיש שום תסכול מלרשום ולמחוק במשך שעה ניסיונות וגם אם מה שכתבתי עדיין לא מדויק, אחזור אליו מחר. אני נהנה מאד מתהליך ההתרוצצות שקורה במוח שלי כשהוא מחפש את המילים המתאימות.
7. האם הכתיבה שלך מתחילה מהדמויות או מהעלילה, ואיך אתה מפתח הלאה?
   הכול מתחיל מהדמויות, שנמצאות בסיטואציה כלשהי. מכאן הן מתחילות ליצור בעצמן את העלילה. לרוב הדמויות מובילות את העלילה ורק כשנראה לי שאחת מהן לקחה את העלילה למקום משעמם או מיותר, אני מתערב, משנה משפט תשובה, משנה תגובה של אחת מהן למשהו שנאמר לה, והנה, הן יוצאות למסלול עלילה חדש.
8. איך אתה יודע שטקסט מוכן? שכתב היד יוצא ממך לדרכו?
   אחרי שכתבתי את הפרק שייצג בשבילי את הסיום הזמני של העלילה, אני עובר על כל הטקסט מהתחלה וכותב מחדש פרק אחרי פרק, וכך כמה וכמה מחזורים, עד שלא מוצא מקומות בטקסט שאני רוצה לשנות בהם משהו. עד שאני לא מרגיש זיופים מהמנגינה והקצב של המילים והמשפטים.
9. אילו סיכונים לקחת בכתיבה שלך שהשתלמו בסופו של דבר?
   לא הרגשתי שלקחתי סיכונים. כשחשפתי את הטיוטה לפני כמה חברים וחברות הרגשתי בעיקר התרגשות. לא סיכון. כשהעברתי לגורמי עריכה – כנ"ל.
10. מהם החלקים שאתה הכי אוהב והכי פחות אוהב בתהליך הוצאת ספר לאור?
    אוהב לכתוב, כמובן, אוהב גם לתקן אחרי העריכה הספרותית וההגהות, אבל אל תתנו לי שיווק דיגיטלי.
11. אילו ספרים או סופרים השפיעו הכי הרבה על הכתיבה שלך?
    מניח שמאיר שלו ז"ל, דוד גרוסמן, א.ב. יהושוע, עמוס עוז, הרוקי מורקמי, איאן מקיואן.
12. האם ואיך אתה עושה שימוש כסופר במדיה החברתית?
    לא עושה.
13. אילו תגובות אתה מקבל מקוראים?
    ברובן טובות. מפרגנות.
14. על כמה פרויקטים אתה עובד בו זמנית?
    בשלב הכתיבה – על אחד. בשלב עריכה הגהות ועיצוב התחלתי כבר לכתוב את הספר הבא.
15. מה אתה עושה כאשר אתה לא כותב?
    מחוץ לשעות העבודה אני משקיע בזוגיות שלי, נהנה משמירה על תקשורת טובה עם הילדים ומלהיות עם נכדיי (שניים בינתיים) פעם בשבוע, לבקר את הוריי הנעזרים בשתי מטפלות פיליפיניות כדי לתפקד בתקופת חייהם האחרונה, קורא ספרים, כותב, מטפל בגינה, לא משתמש בדשנים כימיים וחומרי הדברה, כשנחה עלי הרוח מרכיב לפעמים מסגרות לא שגרתיות לתמונות ומוצא שימושים מעשיים לפקקי שעם, מקלות אכילה יפניים וקפסולות קפה משומשות, כבר לא שר אבל מקשיב למוסיקה קלאסית ואופרות, כמעט ולא עוסק באימון או טיפול אבל שומע פודקסטים, קונה מצרכים בסופרמרקט, מידי פעם מבשל, שוטף כלים, מכניס ומוציא מהמדיח, מכניס ותולה ממכונת הכביסה, נוסע מידי פעם לחו"ל או לטיולים בארץ, ובסך הכול מרגיש מאד מאד מאד שבע רצון מהחיים שלי.
16. על מה אתה עובד עכשיו?
    עוד ספר.