למה לכתוב? מאיזה מקום פורצת יצירתך?

אני כותבת כי אני אוהבת לקרוא. אני כותבת כי מצאתי דרך מדהימה לתעל את כל הרעש שיש לי בראש לכדי יצירת אמנות. אני כותבת כדי להתחבר לילדה שהייתי ולגעת בלבבות של ילדים אחרים. אני כותבת כדי להיות אמא יותר טובה.

 מי השפיעו על כתיבתך? אישיותך?

כל הספרים שקראתי בימי חיי, מימי הילדות ועד היום, במגוון ז'אנרים, מקטן ועד גדול השפיעו ומוסיפים להשפיע על מה שאני כותבת. זיכרונות הילדות שלי מתערבבים עם פנינים וסיפורים של שלושת ילדיי. אתגרי הגדילה וההתבגרות, רגעי צחוק ועצב הנשזרים לתוך הכתיבה. אני שואבת השראה מרגעים יומיומיים, חוויות שאני מצליחה לראות מבעד לעיניהם.

איזה ז'אנר מושך אותך, מרתק אותך?

אני כותבת בעיקר לילדים. כילדה קראתי המון, ואני יודעת להעריך את התרומה של הספרות לאורך חיי. ספרים הצילו אותי מבדידות ומחוויות התבגרות לא פשוטות, והשפיעו על מי שאני כיום. אני מאושרת מהזכות שנפלה בחלקי להעביר את הקסם הלאה לעוד ילדים.

מיה מיטב: "תמונה מסתורית"

 איך נבחר השם לספר האחרון, ולאחרים?

שם הספר "הבלוגר – תעלומת הצופן הסודי" עבר תלאות ותהפוכות. במקור רציתי לקרוא לו: "דני מאסלי ותעלומת צופן הסוד", אך בהוצאה חששו שלא יבינו את "דני מאסלי" ושהשם צריך להיות יותר קומוניקטיבי ולהעיד על תוכן הספר. לכן בחרנו בשם לסדרה "הבלוגר", כי כך מבינים שהספר כתוב למעשה כבלוג, וזה אחד הדברים שמייחדים אותו.

על מה הספר? מי לדעתך יקרא או קרא את הספר שלך?

עם פריחתם של ספרי ילדים בסוגת היומן האישי, צץ במוחי רעיון לכתוב ספר על נער שפותח בלוג וחייו משתנים בעקבות זה מקצה לקצה. וכך התחלתי לכתוב את הספר: תעלומת הצופן הסודי. זהו הספר הראשון בסדרת "הבלוגר", ומסופר בו על נער בן רבע ל-12 אשר פותח בלוג בשם: "דני מאסלי" (תגידו את זה כמה פעמים מהר). בהתחלה הוא מקטר על "בצפר", אמא שלו ואחיו הקטנים, ומופתע לגלות שילדים אחרים מגיבים למה שהוא כותב. יום אחד הוא פותח חבילה מוזרה שחשב שאביו שלח לו מחו"ל, ובה צופן סודי. "דני" והמגיבים הקבועים מתחילים לפענח את הצופן ומכאן מתחילה הרפתקת מתח חוצת יבשות ומלאת הפתעות.
הספר מתאים לילדים בגילאי 9-13.

מהי עבורך התוצאה של כתיבת הספר ופרסומו?

כמו גיבור הספר שלי, גם אני לא ידעתי לאן אגיע כשהתחלתי לכתוב… ילדים הם קהל נהדר לכתוב עבורו. בזכות הכתיבה ובעקבות פרסום הספרים אני מקבלת מהם (ומהוריהם) שפע של אהבה, אני פוגשת ילדים בבתי ספר ומספרת להם על תהליך הכתיבה, וזה פשוט נפלא ומעורר השראה. לכבוד יציאת הספר אני מארגנת בקרוב משחק חידות במרחבי הדיזינגוף סנטר בת"א וזה מאד מרגש! (תעקבו בפייסבוק או חפשו באינסטגרם את danny_masli לפרטים נוספים).

אפשר לקבל תיאור של סביבת העבודה שלך?

אני לא צריכה יותר מידיי בשביל לכתוב… יש לי פינה קבועה על הספה בסלון הצופה אל החצר, ובה אני יושבת והמחשב הנייד על ברכיי וכותבת.

מה או מי גורם לך השראה?

שלושת הבנים שלי – נורי, עילי ואסא.

מה גורם לך לרצות לכתוב?

אין לי חוקים או משמעת כתיבה, כשיש לי רעיון שדוחק לצאת לאוויר העולם אני מתיישבת לכתוב, ועד שלא אסיים אנצל כל רגע פנוי בשביל לגרום לזה לקרות.

איך אפשר לדעת שטקסט מוכן? שכתב היד יוצא ממך לדרכו?

בתחילת הדרך לא היה לי מושג, זו היתה שאלה שהעסיקה אותי רבות. אני תמיד מראה קודם כל לאיש שאיתי את מה שאני כותבת, מתייעצת איתו ומגייסת אותו לסיעור מוחות כשצריך. בהתחלה נהגתי לשלוח את מה שכתבתי לכמה אנשים שסמכתי עליהם (והסכימו לקרוא) והקשבתי טוב טוב לכל מה שהיה להם לומר לגבי היצירה. עכשיו אני כבר יכולה להרגיש מתי החומר בשל לעבור הלאה לעורכ/ת. אני נותנת לילדיי לקרוא ולוקחת לתשומת לבי את ההערות החכמות שלהם.

באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שיש לך את זה?

התחלתי לכתוב בגיל ממש מאוחר, עד אז רק ספגתי וקראתי וראיתי ושמעתי. בשנת 2011 פתחתי בלוג בשם "אמא ירוקה" ב"סלונה" בנושא גידול ילדים בריאים בסביבה עירונית. קראתי לבלוג: אמא ירוקה. בבלוג שטחתי את משנתי בנוגע לאוכל בריא, מתכונים פשוטים ומזינים, מיחזור, שייקים ירוקים, גינת ירק בחצר, איך להתמודד עם השפע, הג'אנק ושאר ירקות. וכך, אחרי שנים ארוכות של קריאה מכל הבא ליד, למעשה עברתי צד וגיליתי את חדוות הכתיבה. מכיוון שכל-כולי הייתי מושקעת בגידול ילדיי ועולמם הפך לעולמי, רציתי להתנסות בכתיבה לילדים ונרשמתי לסדנא בהנחיית הסופרת והמשוררת דפנה בן צבי. בסדנא הזו קרה לי משהו נפלא – המילים הסתדרו להן בשרשרת מחורזת והפכו לשירים קטנים, על חיי היומיום של הילדים. באותה תקופה כתבתי שירים, אשר מאוחר יותר פרסמתי בבלוג: כותבת אחת מאיירת אחת ביחד עם חברתי, המאיירת שרית עציץ. בעידודה של דפנה, שלחתי שירים למגזין המקוון הפנקס, שם פורסמו כמה משירי, והתחלתי להבין שעליתי על משהו הגדול על סך חלקיי. החלטתי ללמוד מהגדולים בשיטת "השוליה" כמו בימי הביניים, ונרשמתי לעוד מבחר סדנאות כתיבה, בראשן – עם הסופרות ונשות הרוח אבירמה גולן ותמי שם טוב, מהן באמת למדתי כמעט כל מה שצריך על כתיבה לילדים.

יש לך טקס שאתה עושה לפני כתיבה, אמונות טפלות?

שומדבר. רק זמן ורעיון טוב.

האם את דומה לדמויות שלך?

אם כבר, הדמויות דומות לי! אני חושבת שבכל אחת מהדמויות שכתבתי ואי פעם אכתוב יש חתיכה ממני, אין דמות אחת שבראתי בצלמי.

מאיזה סגנון כתיבה את מנסה להתרחק?

מכיוון שקהל היעד שלי רגיש ורך בשנים, אני מנסה לכתוב להם בגובה העיניים ובכבוד הראוי. אני מתייחסת לכתיבה לילדים ביראת קודש קלה, ולכן משתדלת לכוון גבוה וסומכת עליהם שיבינו כל מה שצריך בלי הסברים מיותרים.

 את זוכרת שורה בעל פה מכל מה שכתבת? משהו?

השיר האהוב עלי:

נַדְנֵדָה

דְּלִי כָּחֹל, מַחְצֶלֶת יְרֻקָּה,

תְּרִיס פָּתוּחַ, הֶמְיַת יוֹנָה.

נַדְנֵדַת עֵץ מְחַכָּה

לְמַגָּע שֶׁל יָד קְטַנָּה.