נעים להכיר, גלית אבגי כהן
גלית אבגי כהן היא משוררת ומחברת הספר "קילומטרים שלמים של קרבה" בהוצאת אופיר ביכורים. בדרך לספרה השני.
- איך נבחר השם לספר האחרון, ולאחרים?
לא ידעתי איך אקרא לספר הראשון שלי, שעיקרו בינו לבינה. לא ידעתי מה השם שאני רוצה לו. כתב היד עבר לעורכת הספרותית הנפלאה שלי, ניצה פלד, וביקשתי את עצתה. היא השיבה לי 'קילומטרים שלמים של קרבה'. בעלי ואני חייכנו, היא קלעה. כאילו למדה אותי היטב. כשעברתי על הגהת הספר והניקוד ראיתי את השורה הזו בשיר הפותח את הספר. לא זכרתי שכתבתי אותה. אבל השם היה שם, בשיר שנקרא 'ארבעה ימים'. וכך הוחלט סופית שם הספר.
- על מה הספר? מי לדעתך יקרא או קרא את הספר שלך?
הספר הראשון שלי הינו ספר שירים. על כל מה שבינו לבינה. תחושות, כמיהה, כעסים, מה שכולנו מכירים ביחסים. יש בו הרבה אהבה. קוראים אותו כולם. השירים מפורסמים בכל אתרי הכתיבה: הארץ, מעריב, בחדשות 10 הוקרא שיר שלי, בפסטיבלים כמו מטולה, למשוררים, במרתון שירי אהבה ובפסטיבל 'ימי שירה במדבר'. גם בפאנל 'כובע אדום', על נשיות, בגרות, ולידה מחדש בהנחיית המשוררת דורית וייסמן.
- מהי התוצאה של כתיבת הספר ופרסומו. בשבילך.
אני בדרכי לספר שני ושלישי. הספר השני כבר יצא לדרכו והוא רומן. יומן מחלה, יומן אהבה. הספר השלישי יהיה ספר שירים והוא מתגבש בימים אלה.
- איפה את כותבת? על איזה שולחן בבית? מה גורם לך לכתוב?
אני חייבת לכתוב, אבל אף פעם לא מכריחה את עצמי. זה פשוט מגיע; משפט ששמעתי, רגש שחשתי, מכל סוג. וזה עולה על הדף. אני כותבת בכל מקום. הרבה בטיסות, בזמן הפנוי שיש לי בין שירות לשירות, וזה פשוט יוצא. בעלי הראשון, שקורא את השירים, מעיר, מבקר, אוהב או לא אוהב, ודעתו יקרה לי.
- את חולמת מה שאת הולכת לכתוב מחר? חוויית כתיבה?
כותבת בפתקים, בנייד או במחשב האישי, בסלון ליד כולם. מצליחה להתנתק. פעם היו גם מוזיקה ואוזניות, היום כבר לא. יש פעמים שלא נרדמת עד שיולדת שיר.
- כשהיית קטנה, רצית להיות אמן, סופר?
כשהייתי קטנה, סיפר אבי ז"ל, שתמיד אמר שאכתוב ספר. בהשקת הספר הראשון שלי התרגש עד מאוד מכך שהגעתי למעמד וקיבל חיבוק רציני מאבישי ברוורמן השר, ח"כ לשעבר, שנכח בהשקת הספר וחיזק את הוריי על יצירתי. בזכותם אני יוצרת. לא נאחזת בכלל בילדות. השירים שלי לא משם כלל. השירים שלי מגיל 40..זה הגיל שהתחיל אצלי הכל. שינויים. חשקים. תעוזה.
- האם את פוחדת להיות לבד בחושך?
אני לא פוחדת בחושך אבל אני אשה של אור. של בוקר אור יום. הרבה יותר נוח לי שם.
- מי הם הסופרים שלך? על מי היית רוצה לשמוע?
אוהבת את יונה וולך, דליה רביקוביץ, רחל חלפי. בעיקר שירה של רחל חלפי, אותו אני לוקחת איתי תמיד, 'הלכתי לעבוד בתור בת יענה'. אוהבת בו את הישירות, את העצמי, את האישה.
- איך את בוחרת שמות לגיבורים שלך?
שמות השירים שלי לקוחים מהחיים: 'איך יצא מרק האפונה', 'והבוקר טעם השטרודל', 'עגילים', 'עד לדקויות הקטנות של ההרגשה', 'פורמת ומתירה', 'שאלתי אותך' ועוד.
גלית אבגי כהן [צילום: אלי מליץ]
- מה מודגש באמת באורח חייך?
אורח חיי עשיר וצבעוני מאוד: אשת קריירות לשעבר, כיום דיילת אוויר בישראייר. מטיילת המון, מצלמת המון, מנהלת בית, ילדים, משפחה, ונהנית מהחיים: מאוכל, מצבע, מהפרטים הקטנים.
- מאיפה הרעיונות ליצירה שלך? מקורות השראה?
התחלתי לכתוב לפני הרבה שנים, תחילה למגירה. לאט לאט יצאתי ממנה, לפרויקטים שונים כמו 'כותבים למגירה' 'שירה ופרוזה' ו'שיר אשיר'. כמה משיריי אף הולחנו והושמעו בתחנות רדיו, כמו השיר 'את חייבת'.
- כמה את מספיקה לכתוב ביום? מה נשאר בסוף מכתיבתך?
איך באות השורות? הן ארוכות? קצרות? יש להן פנים? אני בדרך כלל כותבת במכה אחת. ואז קוראת, מרוצה או מתקנת. שיר יוצא ברגע. לא שבועות או חודשים. זה מגיע או לא מגיע בכלל. לא מכריחה עצמי ומעולם לא בכוח. יש קטבים בכתיבתי, שהרי ב'קילומטרים שלמים של קרבה' יש פערים בין שמח לעצוב, בין כואב לאוהב. כל מיני. השירים שלי היום ובספר השלישי פי אלף יותר טובים מהספר הראשון. הכתיבה השתפרה. החוזק והעוצמה יותר רבים. יש לי יותר אומץ בפחות מילים לומר הרבה יותר. העברית שלי טובה, הייתי דוברת בעברי ומפיקה ראשית ומנהלת תכניות האקטואליה ברדיו קול הים האדום באילת. עסקתי המון בתכנים ובכתיבה והיום היא שלי. אישית. נשית.
- מאיפה הרעיונות ליצירה שלך? מקורות השראה?
הגיבור שלי, בדרך כלל, בשירים, הוא אהוב שאני כותבת לו. ולא משנה מיהו. הוא בכלל לא קיים. אני כותבת למישהו. זו בעיקר הכתיבה שלי.
תגובות