שירי אהבה לאתי שלי, חברתי לחיים שבעים שנה

*

שַׁקִּיקֵי הַדְּמָעוֹת בַּלֵּילוֹת לא הֵמֵסּוּ אֶת צַעֲרֵךְ
שֶׁעָמַס עַל גַּבּוֹ יַלְדּוּת  
לֵאָה  
     עֵירֻמָּה
             אֲסוּפִית
                      וּמְבֻיֶּשֶׁת
יַלְדּוּת שֶׁלֹּא הִצְלִיחָה לִפְתּוֹחַ חַלּוֹן
שֶׁיָּבוֹא בּוֹ עוֹלָם
וּמַה שֶׁיּוֹתֵר עוֹלָם.

קַטְנוּת הַיָּמִים שֶׁהִתְנַחֲלוּ בִּדְרָכַי
עָמְסוּ עַל גַּבִּי אֶת כֹּבֶד הָרִיק
וְהִשְׁכִּיחוּ מִמֶּנִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים
לִפְתּוֹחַ לָךְ חַלּוֹן
לְהָבִיא לָךְ עוֹלָם
וּמַה שֶׁיּוֹתֵר עוֹלָם.

הַיּוֹם כְּשֶׁמַּתְחִילָה הַסְּפִירָה לְאָחוֹר
אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִצְבּוֹעַ אוֹתָךְ בְּכָל צִבְעֵי גַּעְגּוּעַי
וּמִבַּעַד לַזְּרִיחוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ לִלְכּוֹד כָּל בֹּקֶר אֶת יוֹפְיֵךְ
טֶרֶם יִקְרֹס הָעֹרֶק הָאַחֲרוֹן
בְּמַפּוֹלֶת הַשָּׁנִים הָאִטִּית.

שְׁנָתִי בְּבֵית הָאָבוֹת מְחַזֶּרֶת אַחֲרַיִךְ
מִתְאַוָּה לְיָמִים רְחוֹקִים שֶׁל עֶרְגָּה לָחָה
שֶׁאָרְגָה שָׁם אוֹתָנוּ
לְמַה שֶׁאֲנַחְנוּ הַיּוֹם
אַחֲרֵי שִׁבְעִים שְׁנוֹת חֲבֵרוּת
אוֹתָן נִוְּטוּ וּמְנַוְּטִים יְפִי לִבֵּךְ וּתְבוּנָתֵךְ. 

*

נְעוּרַי וּבַגְרוּתִי שֶׁהָיוּ יָם
וְאַתְּ הָיִית לָהֶם תָּמִיד חוֹף
בָּאִים אֵלַיִךְ הַיּוֹם מְדַדִּים בְּשֵׁיבָתָם
מְבַקְּשִׁים עִם כָּל מִטְעֲנֵי שִׁבְעִים שְׁנוֹת רֵעוּת
לָנוּחַ בְּכַף יָדֵךְ
לַעֲצוֹם עֵינַיִם עַל לִבֵּךְ הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶשׁ יָפָה.

אֲנִי וְאַתְּ בִּמְחִלָּה רַכָּה
בְּתוֹךְ עַלְוַת לִטּוּפִים לָחָה
עַד סוֹף כָּל הַמֶּרְחָק
לִקְרָאת כָּל מַה שֶׁלֹּא נִמְנָע
הַפַּעַם לֹא נְמַהֵר
נֵלֵךְ
    לְאַט
          לְאַט.