לְיַד שִׁבְרֵי הַחַלּוֹן
אוֹר מַבְזִיק וְחוֹלֵף. הַתַּצְלוּם
מִתְקָרֵב. הַקִּיר מִתְקַלֵּף.
נֶחְשֶפֶת הַשְּׁאֵלָה מֵעֵבֶר
לָעֵדוּת. אֵיפֹה הַהִתְמוֹדְדוּת.
אֵיפֹה אָנוּ,
אֵיפֹה הָיִינוּ, וְשָׁאֲלוּ
הַחֲלוֹמוֹת: מַדּוּעַ כָּלָאנוּ
אֶת הַיֹּפִי
שֶׁבָּעַר בָּעֲצָמוֹת.
הַאִם בִּמְקוֹם לְחַפֵּשׂ,
בָּחַרְנוּ לִבְרֹחַ, לְהִתְחַפֵּשׂ.
קְלָפִים, קֻבִּיָּה, כַּדּוּר סְמַרְטוּטִים.
הֲרֵי אָנוּ עֲדַיִן מְדַלְּגִים
וְרוֹטְטִים. שְׁלוֹשָׁה מַקְּלוֹת.
אַלַמְבּוּלִיק. וזוֹ הַסִּמְטָה.
אֵיפֹה בְּחֵיפֹה, כֹּה נֶחְבְּטָה,
נִשְׁבְּרָה הַקְּעָרָה. מַשֶּׁהוּ קָרָה.
אוּלי בַּמְּבוּכָה לָבַשְׁנוּ מַסֵּכָה.
פּוּר נָפַל, תִּעֲתַע וְהִמְרִיא.
וְהִבְרִיק. הַאִם בִּזְבַּזְנוּ חַיֵּינוּ
לָרִיק?

הרצל ובלפור חקק בני 8 בפורים תשטז 1956