ממני מעבר לזמנים

מֵחֶרְדַּת הַמַּרְאוֹת, לְשַׁכֵּךְ אֶת שֶׁרָצִיתִי לִשְׁכֹּחַ,
הִתְחַפַּרְתִּי בְּמַעֲמַקֵּי הַמֶּרְחָב הַמּוּגָן שֶׁל הַנֶּפֶשׁ
בּוֹ אֵין מָקוֹם לְאוֹתִיּוֹת, לְאוֹתוֹת וְאוּלַי אַף לְמוּבָאוֹת,
בְּעוֹד אַתָּה מֵסֵב לְךָ בַּמָּרוֹם עַל מוֹשָׁב שֶׁל עָנָן דִּיגִיטָלִי
אֲשֶׁר סוֹבֵב אֶת לִבְנַת הַסַּפִּיר, הַרְחֵק מִן הֶהָמוֹן.
וּבְכָל זֹאת, כָּאן בִּירוּשָׁלַיִם, קוֹלֶטֶת מִמְּךָ בְּלַחַשׁ
מָשׁוֹב דּוֹאֵב מֵעֵבֶר לְכָתֵף יְמִינִי הַזּוֹכֶרֶת.
וּבְקוֹלְךָ שֶׁעוֹר הַתֹּף שֶׁלִּי לֹא זָכָה לְתַרְגֵּם לְחִישָׁה
מַעֲלֶה בְּאוֹב שִׁגָּעוֹן גָּדוֹל שֶׁהִשְׁתַּלֵּט עַל בְּנֵי אֱנוֹשׁ,
מַעֲרִיץ שְׁפִיּוּתוֹ הַקּוֹסְמִית שֶׁל אַיְינְשְׁטַיְין – הִגָּיוֹן וְאָטוֹם –
וְאוֹפֵף אֶת הַהִלָּה שֶׁלִּי בְּאִוְשַׁת פִּצּוּחַ מְבַעְבַּעַת
מִשִּׂפְתֵי פָּצִיפִיסְט מִתְקוֹמֵם, הַלֹּא יֵאָמֵן בְּהֶחְלֵט יִתָּכֵן.

נַפְשְׁךָ, מְיֻסֶּרֶת בְּ"אֵין חָזוֹן נִפְרָץ" קָרְאָה תִּגָּר
עַל מֻסְכָּמוֹת, הִתְפַּצְּלָה בְּמֶרְחָב הוּנְגָּרִי מַמָּשִׁי
לִשְׁתֵּי נְשָׁמוֹת: גָּלוּת וְהִתְגַּלּוּת כִּ"צְלָלִים מִתְחַבְּקִים בָּרָם",
וּבִצְלִילוּת מַרְחִיקַת רְאוּת הַיְשֵׁר מִמִּלְחֶמֶת כֹּל בַּכֹּל.
מְעֻנַּת שִׁבְיָה, טְעוּנָה חֳרָבוֹת וּמֵאוּם הִפְלִיגָה דְּרוּכָה קֵדְמָה
לְ"מוֹלֶדֶת-פִּתְאֹם", לְעִבְרִית נְטוּעָה בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן,
לִהְיוֹת כְּאֶחָד הַנְּבִיאִים הַזּוֹעֵק בְּחוּצוֹת תְּחִיָּה וְשִׁבְרָה,
לְתַצְפֵּת עַל בֵּית-יִשְׂרָאֵל וּלְהַתְרִיעַ עַל מַהֲמוֹרוֹת.
בְּעָצְמַת הָעַצְמִי חָזִיתָ, אַשַּׁף נְבוּאָה שֶׁהִגְשִׁימָה עַצְמָהּ,
בְּקוֹרוֹת מְדִינָה נַעֲלָמָה, לֹא נִתְפֶּסֶת עֲדַיִן.
כְּ"נֶצֶר מִגֶּזַע כֹּהֲנֵי יָהּ הַמְּשָׁרְתִים בַּקֹּדֶשׁ"
יָדַעְתָּ כְּבָר אָז: הֶעָתִיד שֶׁנָּכַח שָׁם נָח עַל הַהוֹוֶה שֶׁלְּךָ.
בְּצִפִּיָּה נוֹאֶלֶת לְהִתְמַזֵּג בְּמוֹפְתֵי אַרְצְךָ נָשָׂאתָ עֵינַיִם
לְתִקּוּן עוֹלָם וּבִתְבוּנַת הַפַּיְטָן שֶׁבְּךָ נִסִּיתָ לְהָעִיר עַד שֶׁתֶּחְפָּץ:
"מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים, שָׁלוֹם לָךְ יְרוּשָׁלַיִם".

לאביגדור המאירי