יֶלֶד צְלָלִים קָטָן, מְחַפֵּשׂ מָקוֹם בַּחוּץ.
יֶלֶד צְלָלִים קָטָן, מַבִּיט דֶּרֶךְ חַלּוֹן חָשׁוּךְ.
מִי אֲנִי וְאֵיפֹה עֶרְכִּי? לֹא אָמַר אִישׁ מֵעוֹלָם.
אַיֵּה קוֹלִי, אַיֵּה לִבִּי? נִדְרַס, נִמְעַךְ — לֹא קָם.

יֶלֶד צְלָלִים קָטָן, מְנַסֶּה אֶת מַזָּלוֹ שׁוּב.
יֶלֶד צְלָלִים קָטָן, מֻקָּף אֲנָשִׁים — אֲבָל עָזוּב.
צוֹחֵק מֵעַצְמִי, לְפָחוֹת אֲנִי מַקְשִׁיב.
מַנְמִיךְ צִפִּיּוֹת, מִמֵּילָא — זֶה רַק מַכְאִיב.

יֶלֶד צְלָלִים קָטָן, חָזָק כָּל־כָּךְ בִּפְנִים.
יֶלֶד צְלָלִים קָטָן, עִם כֹּחוֹת־עַל עֲצוּרִים.
לוּ רַק יַבִּיטוּ — אֲפִלּוּ לְרֶגַע קַט,
עוֹלָם שָׁלֵם יִיגָּלֶה; הַסֶּכֶר לֹא יִשְׁקַט.
רְגָשׁוֹת בְּלִי סוֹף, לַמְרוֹת שֶׁאֵינִי אָשֵׁם.
אַרְחִיק נְדוֹד, לִמְצֹא חָבֵר — שֶׁיִקְרָא לִי בְּשֵׁם.

יֶלֶד צְלָלִים קָטָן, עָזַב כְּבָר אֶת הַקֵּן.
יֶלֶד צְלָלִים קָטָן, הִתְיָאַשׁ מִלְּתַקֵּן.
בּוֹנֶה אֲנִי לְעַצְמִי עוֹלָם שָׁלֵם חָדָשׁ.
נִמְאַס לִי, מִלִּרְדֹּף אַחֲרֵי מִי שֶׁנָּטַשׁ.

יֶלֶד צְלָלִים קָטָן.