יְגוֹן כָּל הַלְּבָבוֹת
מוקדש לדוד פוגל
דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הָאָפֵל
לְעֵבֶר הַדְּמָמָה
פָּסַעְתָּ חֶרֶשׁ
כִּמְעַט רִחַפְתָּ אֶל הַתְּהוֹם.
הִשְׁאַרְתָּ עֲקֵבוֹת שֶׁל יוֹם
אֶתְמוֹל וְלַיְלָה חֲרִישִׁי גּוֹמֵא
שְׁנֵי סוּסִים שְׁחֹרִים
גֻּלְגֹּלֶת מַלְבִּינָה
עָרִים שְׁכוּחוֹת
פַּעֲמוֹן נוּגֶה בִּדְמִי חֲלוֹם
קָרוֹן יְחִידִי וְאַחֲרוֹן
בְּדִידוּת וּכְנַף יְגוֹן
שִׁבְרֵי נְגִינָה עֲצֵבָה-עֲרֵבָה
וּרְגָעִים יָפִים מִנְשׂוֹא.
צְעָדֶיךָ הַחֲשָׁאִיִּים
נֵצַח יִרְעֲשׁוּ.
כך מרגישה אני אחרי קריאת השיר:
אשרי זה אשר כך יכתב עליו אחרי לכתו
תודה אירית על תגובתך המרגשת.
חנה יקירה.
קראתי את שירך פעם ועוד פעם. אט אט המילים חילחלו, אבל היה חוסר. אז נכנסתי לקרוא יותר על דויד פוגל, על שירתו, על הסיפורים והספרים, על חייו ועל מותו.
ופתאום התחבר לי מה מקור השם "השער האפל", מי הם שני "הסוסים השחורים" ועוד.
כשיודעים יותר על האדם, לו מוקדש השיר, נפתחים שערי הבנה רחבים ומחבקים.
אז תודה על שיר יפיפה, העושה הנצחה וכבוד רב מאוד. ותודה גדולה ששלחת אותי להכיר טוב יותר את דויד פוגל ואת יצירתו בזעיר אנפין.
רפי היקר, אם הבאתי אותך לקרוא את דוד פוגל, משורר מופלא שלא מספיק מוכר, דייני! כל תוספת לכך היא בונוס!
אני אוהבת את השיר היפה, העדין והטוב הזה, הנוגה. ואת השובל שהוא משאיר אחריו. ואת התגובות שנכתבו עליו. לחפש וללמוד בעקבות שיר, כמה כבוד וסקרנות ורצון לדעת ולהבין. כמה יפה ונכון.