"חג מתַן תורה הוא הזדמנות לחשוב איך לשפּר את אורחות חיינו, להיות עֶרכּיים יותר".

הרב אליהו חיים פנחסי, הרב של קהילת עין חמד, מנסה לקחת אותנו מן הצד השטחי של חג מוצרי החלב לתכנים העמוקים – ואכן חשוב להיחשף לאותם הערכים הגנוזים של חג השבועות – לכוונות הגנוזות באותו חג, שעיצב את חיינו כעם.

חג השבועות הוא בשבילנו קודם כל חג של מוצרי חלב ושל טנאי ביכורים, אבל עמוק בזיכרון לא שכחנו את השיעורים בבית הספר על חג מתן תורה. ביקשנו מהרב אליהו חיים פנחסי, הרב של קהילת עין חמד. להאיר את עינינו בכמה מושגים ורעיונות שקשורים לחג הזה, משהו שיעיר נשכחות גם בלבבות של יהודים מן היישוב, שלא תמיד זוכרים מתי תפילת ערבית ומה זו הפרשת חלה.

הרב פנחסי ידוע כמוביל של קהילה שלמה, קהילת עין חמד. הקהילה שלו מעורבת במעשים למען היישוב, למען הכלל: אביו הרב שמואל פנחסי מנהל בתי מדרש בירושלים וחבר במועצת הרבנות הראשית. ביקשנו מן הרב תשובה לכמה שאלות בנוגע לחג השבועות, כדי שיבין כל אדם מן היישוב מה המשמעות של החג:

שאלנו את הרב: "את הפסח אנו זוכרים בגלל המצה ובגלל ההגדה, בראש השנה אנו זוכרים את תקיעות השופר ובסוכות את ארבעת המינים…מה עלינו לזכור מחג השבועות?".
הרב אליהו חיים פנחסי: "נכון שהיום הדביקו לחג הזה סמלים שטחיים כמו מוצרי חלב ומוצרי גבינה, אבל זה לא באמת הסמל של החג. יש חגים שבאמת קשורים לסוגי מזון, כמו פורים ומשלוחי המנות – וכן פסח והמצה הנצחית.
האמת היא שבחג זה – העיקר שעולה מן התורה הוא דווקא הֶיותו רֶגל, חג שבּו עלו לָרגל לירושלים. חגגנו וזכרנו את קבלת התורה, וזה נחשב עד היום האירוע המרכזי ביותר והחשוב ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. קיבלנו חוקת נצח, והכללים היסודיים האלה הם נצחיים, אינם נתונים לרוחות הזמן".

שאלנו: "כבוד הרב, אתה מדבר על תקופה אחרת, על עם שהיה עם עבדים. איך כל זה מתקשר אלינו?".
הרב פנחסי: "נכון, מתן תורה הוא תחנה חשובה בדרך ממצרים לישראל. התורה ניתנה לעם שלנו זמן קצר לאחר ששוחררנו מעבדות. אבל זה היה המבחן של העם. ידענו לצאת מן הנקודה הנמוכה ביותר ולקבל עלינו מתנה רוחנית. קבלת התורה וההסכמה להשליט את הרוח והערכים בחיינו. וזו בחירה לא קלה. זו הייתה בחירה בדרך של התעלוּת, דרך שהרימה את העם הזה לפסגה. קבּלת התורה הגביהה את חיי העם לדרגות עילאיות".

שאלנו את הרב: "אתה מדבר על חומר ועל רוח. ליהודי מן היישוב לא ברור, כיצד יש להבין מה משמעות האלוהות בחיינו. מדוע אנו מבקשים לנו משכּן ומִקדש ובית כנסת, ואיך כל זה באמת מבטא את הקדושה, את ההתחברות לכוח עליון".
הרב פנחסי: "המושג "אלוקים" בטוהרתו מנוגד לרעיון המשכּן הארצי. אולם, דווקא בני ישראל, כפי שמתברר, דרשו את הֲקמתו. וזה נאמר במדרש. לפי המדרש האל אומר לבני ישראל: "אני איני צריך", ומי שמבקש אותי, ימצא אותי בליבּו. אולם בני ישראל עמדו על דרישתם, ועל כן בא המֶסר של האל – "עֲשו מה שאתם חפֵצים, אלא עֲשו אותו, כאשר אני מצווה אתכם".
לא האלוקים זקוק למשכּן, כי אם האדם. המשכן הוא הפְּשרה בין האֱמת המוחלטת, לבין טבעו המוגבּל של האדם. זהו הוויתור האלוקי לאנושי שבָּנו, המבקש להשׂבּיע גם את החושים במה שיזכיר לו את נוכחות האלוקים. לא די באידיאלים מופשטים ונשׂגבים כדי לקיים נוכחות זו בַּלב. חג מתן תורה מזכיר לנו כמה חשוב להעלות בחיינו את הרוח על החומר. פיתויי החברה ומה שנוצץ בחוצות -כל זה מְזַמן לנו פתרונות קלים, עֶגלי זהב למיניהם.
עלינו לעבוד על המידות שלנו, ורק כך לא יוכלו לנו עגלי הזהב למיניהם, למרות שהם קורצים ונוצצים במוחשיותם, לא ניתן להם לנצֵח אותנו. הרי כולנו יודעים: כי האדם נוטה מטבעו לַמוחשי. המשכּן הממשי מסוגל להיות תחליף לעגל. הוא יסייע בידינו בהתמודדות בין הכוחות המנוגדים בנפש האדם. זו הדרך להתקשר לַכוח האלוקי, אֶל המופשט מֵעבר לחושים".

שאלנו: "כבוד הרב. יש חגים שנמשכים שבוע ימים, והחג הזה רק יום אחד. מתן תורה פחות חשוב מהדלקת נרות או מאכילת מצות?".
הרב פנחסי: "את חג הפסח ואת חג הסוכות אכן חוגגים במשך שבוע. אנו חוזרים בימי החג אֶל העבר וחיים הכול מֵחדש. מפנימים הכול. החגים האלה הם סוג של חידוש החוויה של יציאת מצרים. למתַן תורה אין צורך לחזור. כאן מדובּר בקבּלה מראש. ובוודאי תשאל, אם כך לשם מה צריך חג שבועות? בחג השבועות אנו מקבלים אותה מחדש באמצעות לימוד תורה, התמסרות לתורה. אנו מאמינים, שהתורה חיה וקיימת – ובזכותה אנו עם טוב יותר ואיכותי יותר. בואו ננסה לשפּר את אורחות חיינו. 'לא בכוחי, כי אם ברוחי'…אַל נשכּח שזה הייעוד שלנו".