אני מפחד מחתולים.

זה לא משהו חדש. זה התחיל כשהייתי בכיתה ו'. כשהלכתי לשירותים בבית הספר. לא אהבתי להשתין במשתנות, כי לא היה שום חוצץ ביניהם. אז פתחתי את תא השירותים ועל האסלה חיכתה לי חתולה מפוחדת שהבהילה אותי נורא. היא ניסתה לברוח ואני ניסיתי להגן על עצמי מהמפלצת. איך שהיא ניסתה להימלט אני טרקתי לה את הדלת בפנים. השפיץ של הדלת פגע לה ישר בעין. לאחר התאוששות היא טסה משם היישר למראה ונעמדה על הקצוות. יכולתי לראות אותה מדממת מהעין תוך כדי שנסתי על נפשי החוצה משם. מאז כל החתולים שונאים אותי. ואני שונא אותם.

לא מזמן עברתי דירה. מיקום טוב, שכנים טובים. יום אחד, אני חוזר הביתה כהרגלי מהעבודה, ואני קולט אותו, חתול שחור מרופט ומגעיל. מהסוג שאני שונא במיוחד. הוא עמד על סף דלת הבניין. וכששמע אותי מגיע הוא התחיל לצעוד לכיווני. כמו מטומטם. באמת, כמו מטומטם. פספס מדרגה, ופסע היישר אל תוך השיחים. אני, קצת מפוחד. אבל הזדמנויות יודע לנצל, דילגתי במהירות לפני שיבחין בי שוב, היישר אל תוך ביתי המוגן. הוא עוד יסתלק חשבתי לעצמי.

אבל למחרת קמתי ושם הוא היה. יום אחר יום אני מסתתר מפניו. שאלתי שכנים מה עושים עם "החתול העיוור", אבל נראה שאני היחיד שמוטרד מהחתול הלא מזיק שבעיקר מסתובב סביב זנבו באומללות. חתול חסר עיניים מכוער. התחלתי להתרגל אליו עם הזמן. ידעתי בדיוק כיצד להסיח את דעתו מכיוון אחד ולהסתער לדירה מהכיוון השני. איפה הוא אוהב להיות ומתי.

יום אחד היא מתקשרת אלי. אומרת שאנחנו צריכים להיפגש. משהו שחברה שלך לא אומרת באמצע היום, משהו שבגללו אתה חושש. ואז היא הגיעה וסיפרה לי על בחור אחר. ולא הבנתי איך הייתי כזה עיוור. סילקתי אותה מהבית וטרקתי לה את הדלת ישר בפנים. זה אכל אותי מבפנים, התחלתי להתחרפן, לקחתי בקבוק של יין מהמקרר והתחלתי לשתות. מסתכל החוצה מהחלון על האזור בו שתלתי את הנענע שלי. איפה שהבן זונה אוהב לשכב באחר הצהריים אחרי שאכל את הטונה של הבוגד מקומה 3. ופתאום זה ברור לי. הכל התבהר. הרי גם הוא עיוור! בדיוק כמוני.

אני רץ למטבח ומביא כף. שולק לעצמי עין אחת. אני צורח ומתייסר, אבל ברור לי שזה הדבר הנכון. הוא חייב לראות. אני יודע כמה זה נורא להיות עיוור. הוא חייב לראות! אני חוזר ואומר. הגעתי אליו. ופתאום הוא לא היה נראה לי כה מזוהם. לקחתי את עיני הכחולה ודחפתי לו אותה היישר לתוך ערובת העין. וזה עבד. הוא מסתכל עלי, ואני מסתכל עליו. זה מדהים. אני מרגיש התפכחות, סגירת מעגל, אני סוף סוף מבין שלא היה ממה לפחד.

חייכתי אליו, ונדמה היה לי שהוא מחייך אלי. התקרבתי עוד קצת אליו וראיתי אותי בתוכו. העין שלי היא עכשיו העין שלו. הושטתי את ידי ללטף אותו, והוא בתגובה, דפק לי שריטה רצחנית לפנים.

עכשיו אני עיוור.