הושטת יד 

נִדְמֶה לִי שֶׁחָזַרְתִּי אֵל עָצְמִי,
עַל סַפְסָל יָשַׁבְתִּי רֶגֶל עַל רֶגֶל,
מַשַּׁב שֶׁל רוּחַ הִשִּׂיא בִּי מֶלֶל, 
וְכָךְ נִרְאֶה הַכֹּל מִמְּקוֹם מוֹשַׁב כִּסְאִי,
לֵאוֹת נִצָּחוֹן, כְּבָר יָכֹלְתִּי לִמְתֹּחַ אֶת יָדִי.
תַּחַת הַצֵּל אֶת כָּל כּוּלִי הִצַּבְתִּי,
לִבְרֹחַ מֵחֹם הַשֶּׁמֶשׁ וּמִמָּה שֶׁחוֹלֵל,
וְאֵת חַרְכֵי הָאוֹר, עֲנַף הַעֵץ סוֹלֵל,
כְּשֶׁהָעוֹלָם הִתְדַּפֵּק אֱנִי עִצְמִי שָׁתַקְתִּי,
וְאֵת שַׁלְוָתִי, מִתּוֹכִי שׁוּב הִשְׁלַכְתִּי.
מֵבִין אֲנִי שֶׁבְּחֹסֶר הָעֵרֶךְ הִתְמַדְתִּי,
עוֹד נָעוֹת לָהֶן אַדְווֹתָיו שֶׁל שֶׁקֶט מִסְתַּלְסֵל,
מַה שֶׁהִנּוּ שָׁבוּר, לֹא יָכוֹל עוֹד לְהִתְקַלְקֵל,
יָעִיד אַלְפֵי מוֹנִים מִן הַמִּלִּים, הַחוֹתָם שֶׁחָרַטְתִּי,
אֶחֱזֹר לְרוּחִי, כְּשֶׁיָּדִי בְּאַחֶרֶת מְשֻׁלֶּבֶת וְאֵת עַצְּמִי, לְבַסּוֹף הוֹשַׁטְתִּי.

משכן השושנה

אֵיךְ מְסַפְּרִים לַשּׁוֹשַׁנָּה עַל יָפְיָהּ,
כְּשֶׁבְּיָדֶיהָ הִיא קוֹטֶפֶת, אֶת עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל לִבָּהּ?
אוֹרְגִים עַלֵה אָחַר עַלֵה, אוֹהֲבִים, דּוֹרְשִׁים,
הַכּוֹתֶרֶת, הוֹפֶכֶת לְחַיִּים עַל גַּבֵּי דַּפִּים.
לָמָּה הִיא מְפַחֶדֶת מֵצֵל כָּנָף שֶׁל צִפּוֹר,
כְּשֶׁבְּצִלָּה, עֵין הַשֶּׁמֶשׁ, חוֹסָה מִפְּנֵי הַקֹּר?
קוֹלוֹת, שֶׁל דְּמוּיוֹת שֶׁרַק נָתְנוּ שֶׁקֶר שֶׁחוֹלֵף,
כְּשֶׁשַּׂק אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ, וַעֲדַיִן מִתְכּוֹנֶנֶת לְנֶשֶׁף.
מַה יַעֲשֶׂה הַמִּתְבּוֹנֵן, זֶה, הַמְּבַקֵּשׁ לָתֵת לָהּ אוֹהֵל מִשְׁכָּן,
כְּשֶׁנִּצָּנֵי תְּשׁוּקַת חַיִּים, הוֹפְכִים לְזַרְעֵי חֻרְבָּן?
יִשְׁתֹּק, וְיִהְיֶה לְמַעָיָן נוֹבֵעַ, גַּם בְּעוֹדוֹ מִתְיַבֵּשׁ בְּדַלוּת,
כִּי עָלֶיהָ לִזְכֹּר, שׁוֹשַׁנָּה הִיא, וְלָהּ, עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת.