close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • דוד, סיפור

    שי מרקוביץ' | הומאז' | התפרסם ב - 14.10.18

    ספר הילדים היחיד שכתב ג'יימס בולדווין לפני כ-40 שנה רואה אור מחדש

    שלושים שנה לאחר מותו של הסופר והפובליציסט האמריקאי הידוע ג'יימס בולדווין, שהיה גם לוחם חריף למען שוויון זכויות לשחורים, הוצאת "דיוק יוניברסיטי פרס" הוציאה מחדש את ספר הילדים היחיד שכתב לפני כארבעים שנה: Little Man, Little man.

    ג'יימס בולדווין אמר פעם: "לעולם לא הייתה לי ילדות, נולדתי מת." האמירה הקודרת הזו מופיעה בספר Little Man, Little man, אותו כתב כשהיה כבן 50.

    עלילת הספר מוגשת מנקודת המבט של ילד שחור שובב בן ארבע בשם טי.ג'יי, שאוהב מוזיקה ומשחקי כדור למיניהם. יום אחד הוא מגיע לסביבה עוינת, שבה הוא מוקף בנשק, באכזריות המשטרה, באלכוהוליזם ובסמים, ואיש אינו יכול להגן עליו מפני העולם הזה – לא הוריו ולא ביתו החמים.

    בולדווין כתב את הספר בחלקו עבור אחיינו, טיאן קארף-סמארט, אשר משמש כאן כדמות הראשית בשם טי. ג'יי. לא פעם ביקש טיאן מדודו המפורסם לכתוב סיפור עבורו. קארף-סמארט, כיום צייר וצלם, שגר בפריז, ואשר כתב הקדמה למהדורה חדשה של הספר, סיפר: "ידעתי שהדוד שלי הוא סופר חשוב. הוא היה איש מיוחד במינו, ורציתי לקבל משהו מן האנרגיה שלו. אמרתי לו: 'דוד ג'ימי, מתי אתה מתכוון לכתוב ספר עליי?'"

    בשיחה עם סטודנטים בשנת 1979 סיפר בולדווין עד כמה קשה היה לו לכתוב ספר ילדים. "פחדתי מאוד לכתוב ספר לילדים, מכיוון שקודם כל, לדעתי הילדים חולקים על מי שמכנה אותם ילדים. הדבר העיקרי שילדים לא יכולים לסבול הוא כשמדברים איתם מעמדה מתנשאת. זו הסיבה לכך שכאשר ניסיתי לכתוב סיפור לילדים, ניסיתי להיזכר בתקופה שבה הייתי ילד, ואת התפיסות שלי דאז העברתי לטי. ג'יי."

    כאשר בולדווין כתב את הספר, הוא התגורר בדרום צרפת, לשם עבר לאחר שנואש מהגזענות ההולכת וגדלה בארה"ב. בצרפת בולדווין התוודע אל הצייר יורן קאזאק, וביקש ממנו לאייר את הספר, ומכיוון שקאזאק מעולם לא היה בארה"ב, בולדווין הציג בפניו תצלומים של משפחתו ותיאר לו את החיים בהארלם.

    יש לציין כי כאשר הספר יצא לראשונה לאור, בשנת 1976, הוא הפתיע לא רק קוראים רבים אלא גם מבקרים, מכיוון שהוא מאוד חרג מהקאנון של ספרות ילדים. אחייניתו של הסופר, אשר שימשה השראה לאחת הדמויות בספר, בשם בלינקי, סיפרה כי דודה מאוד כיבד ילדים והרגיש כי הוא מחויב לכתוב על הוויית הילדים השחורים בתוך חוסר השוויון בחברה האמריקאית. "הוא לא רצה לכתוב ספר דמיוני. היה זה ספר אודות הריאליזם של תקופת הילדות של ילדים אפרו-אמריקאים."

    שי מרקוביץ'

    שי מרקוביץ' עורך ומתרגם, אחרי עשרים שנה בקירוב בתפקידי כתיבה ועריכה שונים בקבוצת "ידיעות אחרונות", מרחיב כיום מעגלים חדשים.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    הרגע הרך

    תומר קליין
    הַאִם עָשָׂה בִּי שְׁפָטִים הָרֶגַע הָרַךְ שֶׁנָּפַל כְּפוּר עַל הַזְּמַן וְכָפַר...

    קופסת פח

    נינה קוסמן
    תרגמה מאנגלית: גילי חיימוביץ' אין ספק שקופסת הפח הקטנה הזו היתה...

    יגעת מצאת

    רחל אשד
    אֱלֹהִים שֶׁלִּי שֶׁבָּחַרְתִּי נִמְצָא בַּפְּרָטִים הַקְּטַנִּים. בִּשְׁעַת הַשְׁכָּמָה רָאִיתִי פִּתְאוֹם אֵיךְ...
    דילוג לתוכן