לָאַחֲרוֹנָה אַתָּה מְהַרְהֵר הִרְהוּר חוֹזֵר וְנִשְׁנֶה
עַל הָעֲרֵמָה הַגְּדוֹלָה בָּהּ הִבְחַנְתָּ כִּמְעַט לִקְרַאת תֹּם הַמִּלְחָמָה
חָשַׁבְתָּ שֶׁזוֹ עֲרֵמַת שָׁחַת, שֶׁמִּישֶׁהוּ עָרַם עֲבוּר חַיּוֹת הַמֶּשֶׁק
הֲרֵי עַתָּה זֶה זְמַן הַקָּצִיר
כְּשֶׁקָּרַבְתָּ רָאִיתָ עֲרֵמַת גּוּפוֹת שֶׁל יְלָדִים, וּמֵאָז הִתְקַשֵּׁיתָ לְדַבֵּר
כְּשֶׁמָּלְאוּ לֵךְ שִׁבְעִים וְשָׁלוֹשׁ הִסְכַּמְתָּ לַחְזֹר לִמְחוֹזוֹת יַלְדוּתְךָ
בְּבִיקוּרְךָ בְּמִינְכֶן קָרָאתָ בְּ Süddeutsche Zeitung
עַל הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁאוֹסֵר עַל עַצְמוֹ לִנְקֹב בִּשְׁמָהּ שֶׁל אוֹתָהּ אֶרֶץ אַחֶרֶת
לֹא, אַל תִּתְבַּלְבֵּל
אֵין הַכַּוָּנָה לָאֶרֶץ שֶׁגָּרְמָה לְכָל הַסֵּבֶל הָאֱנוֹשִׁי
אֶלָּא לָאֶרֶץ שֶׁלוּקְטוּ שָׁיַיַרֵיהַ מֵאֵפֶר
בְּשִׁירוֹ כָּתַב: הָעֹצְמָה הַגַּרְעִינִית שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְאַיֶּמֶת עַל הַשָּׁלוֹם הָעוֹלָמִי
אַל תִּקַּח לַלֵּב
מָה הוּא כְּבַר יָכֹל לְהַרְגִּישׁ
הוּא לֹא הָלַךְ בְּגֵיא הַהֲרִיגָה