בחדר המדרגות

בַּחֲדַר הַמַדְרֵגוֹת צוֹמֵחַ סְגַלְגַּל
הַיְּהוּדִי הַנּוֹדֵד
מָה לִי וְלוֹ
אֶלָּא
כִּסּוּפִים חֲסוּמִים.

הִכְנַסְתִּי אוֹתוֹ הַבַּיְתָה
הִסְבַּרְתִּי לוֹ שֶׁכָּל
אִישָׁהּ צְרִיכָה
חֶדֶר מִשֶּׁלָּהּ
וְאֶפְשָׁרוּת לָצֵאת מִמֶּנּוּ
לְפָחוֹת עַל יְדֵי
שִׁירָה.

בדרך לירושלים

בַּדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם אֵלוֹת
כְּתוּמוֹת בּוֹעֲרוֹת.

שֵׁרוּת הַלָּקוֹחוֹת שֶׁל
הָרַקָּפוֹת מְטַפֵּל עַכְשָׁו
בִּפְנִיּוֹת קוֹדְמוֹת.

עוֹד מְעַט יִתְפָּרֵץ
נַרְקִיס מַעַל הַמַּיִם.

אֵדִים מְכַסִּים אֶת
הַשִּׁמְשָׁה
עֲנָנִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ.

אֵין דָּבָר קָרוֹב יוֹתֵר
מֵעַצְמֵנוּ.