בדידות השיר

כֻּלָּם שִׁבְּחוּ אֶת הַמְּשׁוֹרֵר.
אֶת הַשִּׁיר
אִישׁ לֹא הֵבִין.

נִשְׁמָתוֹ הַעֲצוּבָה שֶׁל הַשִּׁיר
קוֹנְנָה בְּלִי עַרְכָּאָה
בְּקוֹל אִלֵּם וּמִתְלַגְלֵג
בְּעוֹלָם הַצּוּרוֹת וְהָאַשְׁפּוֹת.

הוּא דָּפַק כִּמְשֻׁגָּע
עַל פִּתְחֵי לִבּוֹ שֶׁל
הַמְּשׁוֹרֵר
שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם,
הוּא חָגַג בִּמְסִבּוֹת לְרֶגֶל
צֵאת סִפְרוֹ
הֶחָדָשׁ, בְּשִֹמְחת
שִׁכְחָה וּכִבּוּדִים.

מסוף האדם עד סופו

עֲוֹנֹתֶיךָ
דּוֹהֲרִים אַחֲרֶיךָ
בְּמַלְקוֹת וְשׁוֹטִים
אוֹמְרִים לְהַכּוֹתְךָ
עַד כְּלּוֹת
דָּמְךָ

וְאַתָּה זוֹעֵק
וְשׁוֹעֵט בְּיָדָיִם כְּרַגְלַיִם
בְּצַהֲלָה כְּבִּצְוָחָה
מִסּוֹף הָאָדָם עַד סוֹפוֹ

מִתְחַנֵּן
שֶׁיִּרְדְּפוּ אַחֲרֶיךָ
וּלְעוֹלָם לֹא
יֶחְדְּלוּ