אֲנִי צִפּוֹר בְּלִי עַמּוּדֵי חַשְׁמַל
עָפָה סְחוֹר וּסְחוֹר, אֲנִי טֶרֶף קַל
לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ לָנוּחַ, אִם בִּכְלָל
מְחַכָּה שֶׁכְּבָר יָבוֹא הַסְּתָיו עַל שְׁלַל צְבָעָיו

אֲנִי צִפּוֹר בְּלִי עַמּוּדֵי חַשְׁמַל
מְצַיֶּצֶת, מְחַפֶּשֶׂת לִי מְקוֹם מִפְלָט
מִתְקַשָּׁה לָעוּף, עָנָף תָּקוּעַ בַּזָּנָב
הַכְּנָפַיִם כּוֹאֲבוֹת מֵהַלַּיְלָה שֶׁעָבַר

אֲנִי צִפּוֹר בְּלִי עַמּוּדֵי חַשְׁמַל
הַסּוֹף קָרוֹב עַכְשָׁו, אֵין לִי כּוֹחַ כְּבָר
חוֹשֶׁבֶת מָה יִקְרֶה אַחַר כָּךְ לַגּוֹזָל
הַקֵּן רָחוֹק מִדַּי, אֵיךְ יִגְדַּל לְבַד

הַחֲתוּלִים הָרְעֵבִים
בִּי בּוֹהִים, מְיַלְּלִים
אֲנִי שׁוֹבֶרֶת עֲנָנִים
שׂוֹחָה בֵּין הַטִּפּוֹת שֶׁהֵם יוֹצְרִים

יֵשׁ חַשְׁמַל בָּאֲוִיר
אֲבָל אֵין אַף עַמּוּד אֶחָד