נוֹלַדְתִּי אֶל אֶרֶץ צִיָּה בָּהּ הַדְּמָמָה יוֹקֶדֶת
מוֹלֶדֶת בָּהּ הַשָּׁרָב מֵצִיף גְּדוֹתָיו
וְהָיִיתִי מְהַלֵּךְ כְּפֶרַח לֹא מוּגָן
בְּגַן נָתוּן שְׁלַל קוֹצֵי אֱנוֹשׁ – – –
מַה הִתְאַוֵּיתִּי אָז
לַאֲוִיר שֶׁכָּל כֻּלּוֹ חֵרוּת וְאֵין חֲשָׁד בּוֹ וְאֵין חֶשְׁבּוֹן,
לְרֵיחַ אֲדָמָה שׁוֹקְקָה, שְׁטוּפַת זִימָה מַרְוָה שֶׁל גֶּשֶׁם
וַחֲשָׁקֵי רוּחוֹת וְסַעַר מִתְאַבְּכִים

אֲחַר כָּךְ רָעֲדָה הָאֲדָמָה מִקֹּר
וְרָאִיתִי מַיִם נִצָּבִים מוּלִי וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם
וְלֹא יָכוֹלְתִּי לְהַבְדִּיל טוֹב מִמַּה
עַד שֶׁנֶאֱלַמְתִּי וְחִכִּיתִי –  –  –
בַּצַר לִי הִפְקַעְתִּי לִי שָׁרְשֵׁי אֲוִיר לְהֶאָחֵז
וּמַשְּׁבֵי רוּחַ עֶלְיוֹנִים לְהִבָּרֵא מֵהֶם
וְהִיא חִכְּתָה לִי, אֲהוּבָה מֵאֵין כְּמוֹתָה
כֵּן, הַכְּתִיבָה הָיְתָה לְצִדִּי
צֵידָה לַדֶּרֶךְ,
וּמִשְּׁדֵי הַמּוּזָה יָנַקְתִּי
עֹנֶג הַדִּמְיוֹן כְּחֵלֶב הַשְּׁקֵדִים
וּמֵחַלְבָּהּ עַצְמָהּ –
שִׁירִים;
עַל כֵּן רָאִיתִי שִׂמְחָתִי
בַּל תְּשֹׁעָר
וְשָׁט הָיִיתִי כַּעֲנָן בָּרוּחַ
גַּעְגּוּעַי לִי מֶרְכָּבָה
אָזַי רָוַח לִי.

אֲנִי בּוֹטֵחַ בָּהּ,
בְּמֶרְכַּבְתִי שֶׁתּוֹלִיכֵנִי
אֶל הַנּוֹדָע וְאֶל הַלֹּא נוֹדָע
וְהִיא שֶׁתִּטַּעֵנִי כְּנֶטַע רַךְ בְּגוּמָתָהּ
בְּחֵיקָהּ שֶׁל אֶרֶץ יְקָרָה
עַד יֹאמַר אֵלַי כָּל נִיב: אַשְׁרֵי
עַד יַצְמַח בִּי פֻּרְקָנֵהּ*

……………..

*יצמיח בי ישועתו