הַיּוֹם אֶפְגֹּשׁ בָּךְ בְּבֵית הַתֵּה
אֲדַבֵּר עַל הָעוֹלָם שֶׁבַּחוּץ
וְאִלּוּ אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת שֶׁנִטַּע אִילָנוֹת
בְּיָדַיִם חֲשׂוּפוֹת
שֶׁנֶּאֱסֹף שְׁתִיקוֹת שֶׁל פֵּרוֹת פְּגוּמִים
נָנִיחַם בְּסַל בִּיכּורֵינוּ 
נֵשֵׁב כָּךְ עַל אֲדָמָה מְבֻקַּעַת
שֶׁיַבְשוּ הַלְמוּת לִבָּהּ
עוֹלָמֵךְ מוּל עוֹלָמִי

שֶׁפְּסִיעוֹתַי יִתְרַחֲקוּ
אֶשָּׁעֵן לְרֶגַע עַל אִילָן שֶׁהִתְרוֹקֵן מִשָׁלַכְתוֹ
אֶתְחַקֶּה אַחֵר מַבָּטָהּ שֶׁל צִּפּוֹר הַשּׁוֹמֶרֶת עַל שַׁעַר בֵּית הַתֵּה
כֹּה מְעַטִּים הַזְּרָעִים אוֹתָם הִיא מְלַקֶּטֶת
כֹּה אֲרָעִי הוּא בֵּיתָהּ
כַּמָּה הִיא מְאֻשֶּׁרֶת