אוֹדוֹת בִּנְיָן אֲפוֹר אֶחָד (שֶׁבֵּין עֵין חֲרֹד לְתֵל יוֹסֵף)

שָׁנִים הַרְבֵּה הִרְווּ מוֹפְעֵי הַקֶּסֶם בְּבִנְיָן הַבָּמָה הָאֲזוֹרִית

אֶת צִמְאוֹן קְהַל יוֹשְׁבֵי הָעֵמֶק

לִדְבָרִים שֶׁבְּרוּחַ,

נְהַר הַתַּרְבּוּת נִשָּׂא עַל גָּלָיו בִּנְתָזִים שֶׁל מְחִיאוֹת כַּפַּיִים

וְהֵנִיף בְּגָאוֹן אֶת "הַמַּטְאֲטֵא", חַנָּה רוֹבִינָא, שִׁמְעוֹן פִינְקֶל, מֵאִיר מַרְגָּלִית

לְהָקוֹת הַנַּחַ"ל לְדוֹרוֹתֵיהֶן, קְבוּצוֹת "הַזִּמְרִיָּה"

חַגֵּי-הַמַּחֲזוֹר שֶׁל מְסַיְּמֵי י"ב

וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה נַחְשׁוֹלֵי מְחוֹל הַלֵּב, שִׂמְחָה

וְחֲוָיוֹת לְמַכְבִּיר

כְּבָר שָׁנִים נִצָּב הַבִּנְיָן הַגָּבֹהַּ נָטוּשׁ –

מוֹנוּמֶנְט בּוֹדֵד עָצוּב שֶׁיָּדִיד לוֹ רַק צִלּוֹ,

כְּחַיָּל שְׂבַע קְרָבוֹת שֶׁנִּטַּשׁ עַל יְדֵי חֲבֵרָיו אַךְ עֲדַיִן לֹא נָטַשׁ

הַשְׁקָפַת עוֹלָמוֹ שֶׁלִּשְׁמָהּ הוּקַם, עֲדַיִן סֶמֶל לְאֵלֶּה שֶׁזּוֹכְרִים,

חוֹלֶה גַּעְגּוּעִים לְעוֹלָם מֻשָּׂגִים שֶׁאָבַד עָלָיו הַכֶּלַח

וְשֶׁנִּשְׁטַף בִּתְנוּפַת הַקִּדְמָה

רְאִיתִיו בְּבֹשְׁתוֹ, עֵת  יוֹנִים מְקַנְּנוֹת אוֹ מִזְדַּמְנוֹת

"מְקַשְּׁטוֹת" כְּתָלָיו הַפְּנִימִיִים בְּלִשְׁלֶשְׁתַּן

מְסַפְּרוֹת תְּהִלָּתוֹ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים

וְהוּא, כְּבַד שְׁמִיעָה, נֶאֱנָח בְּעֶצֶב

בִּפְקוּדַת רוּחוֹת הַחֹרֶף הַזּוֹעֲפוֹת

הַחוֹלְפוֹת מִבַּעַד לְסִדְקֵי קִירוֹתָיו

וְעִם זֹאת,

אֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּחַ מִן הַלֵּב.

הַמַּחֲרֹזֶת

הֶעֱנִיק לִי מַחְמוּד כְּשַׁי

בַּיָּמִים שֶׁהַמַּעֲיָן מִן הָהָר הִרְוָה יְהוּדִים כְּעַרְבִים

וּבִקַּרְנוּ אֵלֶּה אֵצֶל אֵלֶּה,

נוֹהֵג הָיִיתִי לְמַשְּׁשָׁהּ כְּדֶרֶךְ שְׁכֵנַי

לְהַעֲבִיר בַּהֲנָאָה אַבְנֵי עִנְבָּר בֵּין אֶצְבְּעוֹתַי

לְהִזָּכֵר בִּידִידִי מְעַשֵּׁן נַרְגִּילָה וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ אַף הוּא

בְּמַחֲרֹזֶת הָעִנְבָּר הַיְּרֻקָּה שֶׁלּוֹ, וּפָנָיו הָעֲגֻלִּים, הַכֵּהִים

שְׁלֵוִים כִּשְׂדֵה קָמָה בְּשֵׁלָה, מִבַּעַד לְחַלּוֹנִי

בְּבוֹא הַצֵּל, עֵת לִקּוּי מְאוֹרוֹת,

נִשְׁמְטָה הַמַּחֲרֹזֶת אַרְצָה

חֲרוּזֶיהָ הִתְפַּזְּרוּ לְכָל רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם

חוּט הַשָּׁנִי אָבַד

נִבְהָל מְאֹד הָיִיתִי וְעָגוּם

בְּלַקְּטִי חֲרוּזַי מִפֹּה וּמִשָּׁם לְשִׂימָם בִּצְלוֹחִית סְדוּקָה,

עַד שֶׁבַּעֲרֹב יוֹמִי, פְּקָדַנִי חָכָם בַּבְלִי אֶחָד שְׂבַע יָמִים

וַיִּלְחַשׁ עַל אָזְנִי:

"בְּנִי, כָּל עוֹד לֹא יִמָּצֵא חוּט שָׁנִי חָדָשׁ

לְקַשֵּׁר בֵּין הַפְּרֻדּוֹת,

לֹא יוּסַר הַצֵּל.