תקיעת כף
וַיְהִי אַחַר מוֹת הַקּוֹרוֹנָה יָרְדָה דִּמְעָה אֶל תּוֹךְ הַלֵּב,
כִּי רָאִיתִי אֶת אֱלֹהִים
עַל כָּל מָה שֶׁנּוֹפֵל וְקָם,
עַל כָּל מָה שֶׁקָּם וְנוֹפֵל.
גַּם תְּקִיעַת כַּף נֶאֶסְרָה אַחֲרֵי שֶׁרָצִינוּ עֵגֶל זָהָב
וְקִבַּלְנוּ עֵדֶר זָהָב עֲגָלִים רוֹעִים בָּאָחוּ,
אוֹת תְּבוּנָה לְלֹא תַּחְתִּית עַל כָּל מֵצַח
עֵירֻמִּים יוֹשְׁבִים זֶה בְּצַד זֶה
מַזְמִינִים קָפֶה הָפוּךְ גָּדוֹל עִם קֶצֶף
אוֹסְפִים פֵּרוּרִים וַעֲצָמוֹת לִתְפֹּר מֵהֶם שְׂמִיכַת טְלָאִים
מַלְבּוּשׁ אֶחָד כֻּלּוֹ כְּמִיהָה לְגוּף עַל פִּי מִדָּתוֹ
לִפְעָמִים בִּקְטַנּוֹת לִפְעָמִים בִּגְדֹלוֹת.
מְפַהֲקִים אֶל מוּל הַתְּשׁוּקוֹת, מְרִיחִים טַל עֵשֶׂב יָרֹק
לִשְׁמֹעַ הֵד עוֹלֶה מִסֶּדֶק עָמֹק בַּשָּׁמַיִם.
עֵירֻמִּים עִם טַלִּיתוֹת מִתְנוֹעֲעִים שֶׁתֵּצֵא לָהֶם הַנְּשָׁמָה
וְתַעֲלֶה מֵחָדָשׁ מַעְלָה בְּקִרְבַת צֵל שְׁפוּךְ זִכָּרוֹן
לְמַרְגְּלוֹת הַלֵּב שֶׁפּוֹעֵם חָזָק
מִסְתַּנְוֵר מֵעָצְמַת הָאַהֲבָה…
רוצה להתייחס אל הכותרת "תקיעת כף" היא אות הסכמה בין שניים. מעין ברית אמונה בין שני אנשים. והאמונה מובילה אותנו אל התבוננות פנימה והחוצה. התבוננות פנימה היא מסע אישי ביני לביני. התבוננות החוצה היא הסיטואציה של קורונה עכשווית שאולי עושה סדר בכאוס הנורא הזה מחד, מאידך מבליטה את הגעגועים לעולם ישן שאנחנו מתרפקים עליו המוגן היציב. כמהים לנשום אוויר מלוא הריאות בלי מסכות ובלי שמירת מרחק. מאוד אוהבת את השיר יוכי יקרה, את כותבת מהנשמה, כתיבה עמוקה שחודרת ונוגעת.