תיקון גדול

"יום חתונתו זה מתן תורה" (תענית ד’, ח’)

נָהֲגוּ חֲתָנִים לְהִשָּׁאֵר עֵרִים
עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר
וְלִטֹּל יְדֵיהֶם בְּכַוָּנָה
נוֹהֲגִין הָיִינוּ לְהִוָּתֵר לְאוֹר
מִצְמוּצֵי הַנֵּרוֹת
לְהַעֲמִיק בַּכְּתֻבָּה הָעֲמֻקָּה
מְשָׁרְשֵׁי תְּהוֹמוֹת
דַּלְתוֹת הַדַּעַת לֹא הָיוּ נְעוּלוֹת
וּמֵחַלּוֹנֵי הַבְּדֹלַח צִפּוֹרִים
שׁוֹרְרוּ מִזְמוֹרֵי אַשְׁמוּרוֹת
הָיִינוּ מִצְטוֹפְפִים, זֶה לְזֶה מַקְרִיאִים
מְנַסִּים לְהַחֲזִיק אֶת הַשְּׁמוּרוֹת
כְּעֵדִים הַמְּכִינִים עַצְמָם
לְטֶקֶס הַכְּלוּלוֹת.

וּבֶהָנֵץ הַחַמָּה הָיִינוּ שָׁרִים
בְּעֵינַיִם טְרוּטוֹת מֵרֹב אַהֲבָה
כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה

מה שפגמתי

כְּבָר בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי
פָּגַמְתִּי בַּסְּפִירָה
בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי שִׁקַּרְתִּי
מְמַלְמֵל אֶת הַבְּרָכָה.
וְכָךְ הִמְשַׁכְתִּי
כְּאִלּוּ דָּבָר לֹא קָרָה
צוֹפֶה בַּשְּׁלָטִים הַמִּתְחַלְּפִים
מִיּוֹם לְיוֹם, וּמִשָּׁבוּעַ לְשָׁבוּעַ
שֶׁהֵם שְׁנַיִם וּשְׁלוֹשִׁים יוֹם.
וּבְלֵיל הַמְּדוּרוֹת
רָצִיתִי לְהַטִּיל עַצְמִי
יַחַד עִם מִבְנִי הַפָּגוּם שֶׁבָּנִיתִי
אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ
לִפְרֹחַ מַעְלָה מַעְלָה
לְהִתְחַמֵּק מִן הָעֹנֶשׁ
שֶׁל מָטָה.
בְּלֵילוֹ שֶׁל תִּשְׁעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם
שֶׁהֵם שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת
הִתְהַפַּכְתִּי עַל מִשְׁכָּבִי
וּמִתּוֹךְ הֲזָיָה חָלַמְתִּי
עַל בָּתִּים עֲקֻמִּים, חֳרָבוֹת
מְרִירוֹת שֶׁמִּלְּאוּ אֶת פִּי
הַחֻרְבוֹת לָחֲשׁוּ, כַּאֲנִיצֵי מְדוּרָה
גְּבוּרָה שֶׁבַּחֶסֶד, תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּהוֹד
כְּתָרִים נִשְׁבְּרוּ עַל רֹאשִׁי
וְלֹא יָכֹלְתִּי לְתַקֵּן
אֶת שֶׁעִוַּתִּי.