אֲנִי מְנַסָּה לָגַעַת בַּנָּהָר הַהוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּנֶּה אֵל מַה שֶׁלֹּא הָיָה בְּתוֹכוֹ
כַּפּוֹת יָדַי הַלְּבָנוֹת אוֹחֲזוֹת בְּהִשְׁתַּקְּפוּת הָאֲדָמָה הַמְּשִׁיבָה נָפְשָׁה אַחֲרֵי שֶׁגָּמְעָה
מִקְלַעַת סוּף עֲבוֹתָהּ לְהַצְפִּין יֹבֶשׁ, חֻרְבָּה וְכָל מַה שֶׁרֵיק,
לְגַדֵּל אֶת משֶׁה בְּמִשְׂחָק חֶלְזוֹנוֹת גְּשָׁמִים וְשִׁירִים כָּל חַיֶּיהָ בְּלִי מַחְשָׁבוֹת הַשּׁוֹאֲלוֹת
לְלֹא הַפְסָקָה עַד שֶׁיֵּלֵךְ הַיֶּלֶד לְאִבּוּד בְּלִי אַהֲבָה שֶׁל אִמָּא.

אֲנִי נוֹשֵׂאת אֶת כְּאֵבָהּ שֶׁל יוֹכֶבֶד הָאֵם שֶׁיָּדֶיהָ אוֹחֲזוֹת כַּפּוֹת רַגְלֵי בְּנָהּ
שֶׁרַק הִיא לְבָדָהּ רָאֲתָה אוֹתוֹ לַעֲטוֹת מַסֵּכָה עַל פָּנֶיהָ מַתְנַת זִכָּרוֹן
שֶׁתָּבִיא לְנַפְשָׁהּ שֶׁקֶט סְגֻלָּה וְסִכּוּי לְמֹשֶׁה בְּבִגְדֵי רִקְמָה
וּמְתִיקוּת פְּרִי שֶׁבָּא אֶל פִּיו הַקָּטָן בְּרַחֲמִים.

הוֹ… משֶׁה,  יֶלֶד תֵּבָה אֵינוֹ זוֹכֵר אֶת אִמּוֹ וְגַעְגּוּעֶיהָ
מַמְשִׁיךְ אֵל אַהֲבָה גְּדוֹלָה מְאוֹד בַּת פָּרְעָה שֶׁהָיְתָה בְּתוֹכוֹ כָּל אוֹתָן שָׁנִים
בְּתֵבַת חֶמְדָּהּ מְעֻטֶּרֶת שָׂדוֹת וּמֶרְחָבִים שָׁטָה  בְּנָהָר צְבָעִים.