מאמרו של גבריאל מוקד על ברבורים בג'רוזלם ביץ' נותן מבט פאנורמי על כלל יציתה של הסופרת לילי פרי. רצוני להביא כאן את עיקרי המאמר, כדי להדהד את חשיבותו הרבה.

הוא מנתח את הרומן החמישי של לילי פרי, "ברבורים בג'רוזלם ביץ'", תוך התמקדות בשילוב הייחודי שבין מבנה ספרותי מוקפד לבין עושר תיאורי. המבקר מוקד מדגיש כי היצירה נעה בין ריאליזם חברתי לבין סגנון פיוטי וסוריאליסטי, המעניק לעלילה עומק רגשי וצורני יוצא דופן. מוקד משבח במיוחד את האופן שבו פרי מעצבת מצבים אנושיים ודימויים אסתטיים מרהיבים, השואבים את השראתם מעולם הציור והשירה. דרך בחינת חילופי המבטים בין הדמויות, המאמר חושף כיצד הטקסט מצליח לתאר מציאות ישראלית מורכבת מבעד לעדשה אמנותית ופנטסטית. לסיכום, הביקורת שלו מציגה את הספר כהישג ספרותי המשלב טכניקה סיפורית רהוטה עם חזון חזותי עז המעשיר את החוויה של הקורא. מכאן מפליג המבקר לעיון בכלל יצירתה של פרי.

מבט מקיף על "ברבורים בג'רוזלם ביץ' "

מאמרו של פרופ' גבריאל מוקד, שפורסם בכתב העת "עמדה" (גיליון 43), מוקדש לניתוח הרומן החמישי של לילי פרי, "ברבורים בג'רוזלם ביץ'". מוקד רואה ברומן זה יצירה מרשימה, חזקה וחדשנית, ומציב אותה על רקע ארבעת רומניה הקודמים של פרי ("גולם במעגל", "ריקוד על המים", "ביקור התליין" ו"סונאטה"). פרופ' מוקד מאבחן ברומן שילוב יוצא דופן בין ענף אסתטי-סגנוני מפואר לבין מציאות חברתית-כלכלית נוקשה ובוטה.

הוא מזהה מיזוג בין הידור אסתטי לבוטות כלכלית: היצירה חוגגת עושר תיאורי, אלגנציה, מוזיקליות (כמו ואלס של שוסטקוביץ' וקטעי בלט) ודימויים מרהיבים, אך כל זה מתרחש דווקא על רקע של רווחה כלכלית, רקע "נובורישי-מאפיוזי" ומצוקות חומריות. הטכניקה הסיפורית מרתקה: הרומן אינו בנוי כעלילה אובייקטיבית המוצגת מראש, אלא ערוך מ"ביטים" קצרים וסצנות המאורגנות סביב ציר מרכזי אחד – חתונה מפוארת של שתי משפחות

הוא חושף "סימפוניה של מבטים" וחשיפה הדרגתית: מוקד מציין את האופן שבו הדמויות והאירועים נחשפים בפני הקורא בהדרגתיות, דרך הבזקים, תחושות, דימויים ומארג אסתטי של מבטים, ולא באמצעות הגדרות חד-משמעיות מראש. לדבריו,זו מציאות הקיצון הגובלת בפנטסטי: אף על פי שאין ברומן חריגה מוחלטת מגבולות הריאליזם, הקיצוניות של המצבים הריאליים והחוויות עצמן מגיעה לעוצמה כזו שהיא נושקת ליסוד הפנטסטי. יש דמויות מפתיעות ושבירת סטריאוטיפים: מוקד מדגיש את כוחה של פרי בבניית תמונות חיוניות ודמויות יוצאות דופן – כמו "הבן המגמגם" והמוסתר מ"המשפחה הקשה", שמתגלה דווקא כבעל כישרון אינטלקטואלי המיועד ללמוד בסטנפורד, או דמותה הבלתי-שגרתית של "האישה האדומה".

.

התכנים והחידוש שהביאה לילי פרי לספרות העברית

לפי ניתוחו של פרופ' מוקד, יצירתה של לילי פרי מביאה עמה בשורה מרעננת ותרומה משמעותית לסיפורת העברית. כיצד? יש עיסוק מרכזי במצב המעמדי-הכלכלי: מוקד טוען כי פרי, יותר מכל מספרת אחרת בספרות העברית, מעמידה במרכז ספריה את המציאות הכלכלית-מעמדית בחברה הישראלית – החל משאיפות הניוד החברתי וה"מוביליות" של מעמד הביניים הבורגני ועד למצוקות כספיות ורקע נובורישי.יש דמויות נשיות חזקות ופמיניזם אותנטי: פרי מעמידה במרכז יצירתה דמויות נשיות חזקות הנאבקות על עצמאותן הכלכלית, האישית והחברתית בתוך המציאות הישראלית מוקד מציין כי אלו דמויות פמיניסטיות משמעותיות דווקא משום שאינן פועלות מתוך נוסחאות אקדמיות או רעיוניות אופנתיות, אלא מתוך מאבק חייהן האותנטי. בעינו, זו אלטרנטיבה לפרוזה המקובלת: מוקד רואה ביצירתה של פרי חטיבה נראטיבית ייחודית המציעה אופציה שונה ומורכבת בספרות העברית – כזו המתעלת מעל נוסחאות פוסט-מודרניות מקובלות או ז'אנרים מצומצמים (כמו ספרות בלשית או פוליטית המתארת רק "פלח" צר של המציאות), ומציעה עומק פסיכולוגי, עלילתי וצורני מקיף. פרופ' מוקד מסכם כי שילוב חמשת הרומנים של לילי פרי מעניק לה מקום של כבוד כאחת הדמויות המרכזיות והמבטיחות בספרות הנשית והכללית בישראל.

השוואה בין "ברבורים בג'רוזלם ביץ'" ל"גולם במעגל"

פרופ' מוקד מציב את "ברבורים בג'רוזלם ביץ'" על רקע יצירתה המוקדמת של לילי פרי, ומדגיש כי פרי מתייחסת במובהק למצב המעמדי-כלכלי בחברה הישראלית. ב"גולם במעגל" (ספרה הראשון), המציאות החברתית-כלכלית מתממשת בעיקר דרך שאיפתן הכפייתית של משפחות ניצולי השואה למוביליות חברתית בתקופת הבורגנות הישראלית הראשונה. ב"ברבורים בג'רוזלם ביץ'", לעומת זאת, המוטיב הכלכלי משתנה לרקע "נובורישי-מאפיוזי" חריף שמאחורי ההידור הנוצץ של החתונה המפוארת. מוקד מציין שברומן זה המציאות הכלכלית-חברתית מוצגת כגורם קובע ומכריע באופן מקורי במיוחד, כאשר הרקע הנוקשה נחשף בפני הקורא רק בהדרגה מתוך התיאורים האסתטיים.

"סימפוניה של מבטים" בתיאור החתונה

"סימפוניה של המבטים" (או "ממלכת המבטים") היא טכניקה סיפורית ופואטית מרכזית שבאמצעותה מעצבת פרי את סצנת החתונה המפוארת. מוקד מרחיב על טכניקה זו.

הוא מתאר מבנה של חילופי מבטים: במקום להתקדם בעזרת עלילה אובייקטיבית ליניארית או הסברים חיצוניים, פרי בונה רשת צפופה של חילופי מבטים דרמטיים ופתאומיים ("כמו ברקים ללא רעם") בין אלפי האורחים בחתונה. נחשף פסיפס של צבעים ורגשות: המבטים עוברים בין עיניים כחולות, שחורות, ירוקות, אפורות וענבריות, ומשקפים סקרנות כבושה, תמיהה, היסוס והימלטות.

החשיפה היא הדרגתית: דרך "נוף המבטים" הזה – המחליף את התיאור הריאליסטי הקלאסי – נחשפים הרגשות, הדימויים, היחסים הבין-אישיים והמתחים החברתיים והמעמדיים הקשים המסתתרים תחת הנוצץ והמפואר.

הדמויות המפתיעות: "הבן המגמגם" ו"האישה האדומה"

פרופ' מוקד משבח את כוחה של לילי פרי כ"מספרת נטו" ליצור תמונות חיוניות, מפתיעות ושוברות-סטריאוטיפים. כך הבן המגמגם: מדובר בדמות הבן ה"נזנח" והמוסתר במעבה "המשפחה הקשה". בעוד המשפחה מציגה כלפי חוץ את הבן האחר ("המוצלח" והערמומי), הבן המגמגם נשאר ספון בחדרו ובספרייתו ואף אינו מוזמן לרוב לאירועים טקסיים. המהפך המפתיע מתרחש כשאותו אח מוגבל-לכאורה מתגלה כעילוי אינטלקטואלי-פילולוגי מזהיר המיועד ללמוד באוניברסיטת סטנפורד, ואף מופיע כמועמד חלופי לנישואין עם הכלה. לעומתו , עולה גם האישה האדומה: דמותה של "האישה האדומה" מובאת כדוגמה לתמונות ולדמויות הטיפולוגיות והצבעוניות שפרי משלבת במארג הסיפורי. דמויות אלו מעניקות לרומן פן פולקלורי וכמעט אגדי, ומשרתות את המתח בין הריאליזם הבוטה לבין המבנה הסגנוני המפואר.

הזווית הפמיניסטי והדמויות הנשיות

פרופ' מוקד תופס את הגיבורות הנשיות ביצירתה של לילי פרי כדמויות חזקות ומרכזיות בספרות העברית, אך מדגיש כי הן פמיניסטיות מתוך ניסיון חייהן ומאבקן האותנטי, ולא מתוך אידאולוגיה או נוסחאות אקדמיות אופנתיות. ביצירות מתואר מאבק לעצמאות וקניין: הגיבורות אינן מוגדרות כנשים מופלות או מקופחות מראש; מאבקן מתמקד בהתגברות על קשיים, השגת עצמאות כלכלית ורכישת קניין אישי כדי לבנות אישיות מרווחת ועצמאית.את עולם הגברים הסובב אותן: מוקד מחלק הדמויות לשתי קטגוריות

:

יש גברים שאינם מבינים את הנשים ומנסים להשתלט עליהן בחיי הנישואים והזוגיות. ויש גברים עריצים במרחב הציבורי: אלה דמויות מייצגות של הרשות והחוק, מלווים בריבית קצוצה ואף גורמי עולם תחתון, המפעילים מנגנוני הכנעה חברתיים וכלכליים. מעמדן ויחסיהן של הנשים עם הגברים וסביבתן אינם מוצגים כנתון מוגמר מראש, אלא נחשפים בהדרגה; לעיתים קרובות דווקא ההסתבכות והמצוקה הכלכלית הן שמטילות אור ברור על מצבה של הגיבורה.

. 'הבוטות הכלכלית' ברקע החתונה

המונח "בוטות כלכלית" מצביע על הפער והמתח שבין המעטפת הנוצצת לבין היסוד החומרי שמאחוריה. הסכם נכסים מתחת להידור: לצד השפע האסתטי, האלגנציה, תיאורי הבלט והלבוש המפואר בחתונה, מוקד מציין כי בברית הנישואים הזו מדובר למעשה בהסדר חברתי וכלכלי המיוסד על חובות קשים ורקע "נובורישי-מאפיוזי" של שתי המשפחות: "הבוטות הכלכלית" מתבטאת בכך שהטקס המפואר אינו רק חגיגה אסתטית טהורה, אלא מושתת על מציאות חברתית-כלכלית חריפה, אינטרסים מעמדיים ומצוקות חומריות. יש גילוי הדרגתי: ייחודו של הרומן הוא שהרקע הנובורישי והיחסים הכלכליים הבוטים אינם נחשפים מיד, אלא נחשפים בפני הקורא קטעים-קטעים מבעד לשכבות של תיאורים אסתטיים מרהיבים

.המובנים שבהם הספר נושק ליסוד הפנטסטי

לפי מוקד, הספר אינו חורג באופן מוחלט מגבולות הריאליזם, אך הוא נושק ליסוד הפנטסטי במספר מובנים עיקריים. יש תיאור של קיצוניות המצבים הריאליים: המצבים והחוויות הריאליים מתוארים בעוצמה ובקיצוניות כה רבה, עד שהמציאות הריאלית עצמה גובלת בפנטסיה.האווירה חלומית ו גם קטעי בלט: היסוד הפנטסטי משתלב במארג הסיפורי דרך סצנות מעוצבות וחלומית, כגון קטעי בלט מרהיבים של רקדניות "פנטסטיות" הרוקדות לצלילי ואלס של שוסטקוביץ' במרכז אירוע החתונה. העיצוב הוא  באמצעות דימויים ודמויות אגדיות: במקום עלילה ריאליסטית ליניארית, הרומן בנוי מהבזקים של רגשות, דימויים ומטפורות, תוך שילוב דמויות טיפולוגיות המעניקות ליצירה נופך אגדי ופנטסטי-למחצה

. שתי המשפחות שנפגשות בחתונה

לפי ניתוחו של פרופ' מוקד, החתונה ברומן מהווה מפגש דרמטי (כמעט "חוזה מקח" כלכלי-חברתי) בין שתי משפחות השייכות לקהילות ולרקעים שונים כמעט לחלוטין. מצד אחד, המשפחה האשכנזית ("התקינה"): משפחת הכלה, ממוצא גרמני-אשכנזי במידת מה, המייצגת את מעמד הביניים הבורגני הנורמטיבי (שאבי הכלה שייך אליו כבנקאי ביסודו). מולה: המשפחה ה"קשה": משפחת החתן, ממוצא ספרדי-חרדי (מסורתי), השומרת על לכידותה, שורשיה ומנהגיה. משפחה זו מביאה עמה רקע נובורישי-מאפיוזי, חובות כבדים ומורשת כוחנית, וממנה מגיעים האחים המיועדים לשידוך (הבן המגמגם והעילוי הפילולוגי מול האח ה"מוצלח" והערמומי).

. המשמעות של השם 'ברבורים' (ברבורים בג'רוזלם ביץ')

השם "ברבורים בג'רוזלם ביץ'" מעניק ליצירה כמה רובדי משמעות משולבים לפי מוקד- הרובד הקונקרטי והעלילתי: "ג'רוזלם ביץ'" הוא שמו של המלון המפואר שבו נערכת החתונה. בצד זה, מוטיב ה"ברבורים" מופיע ישירות באירוע דרך קטע בלט-סולו מרהיב שביצעו רקדניות לצלילי ואלס של שוסטקוביץ', לצד קישוטי ברבורים מפוארים שהונחו על מגשי מראות בשולחנות האירוע. הרובד האסתטי והבורגני: הברבורים מסמלים את שיא האלגנציה, ההידור והיופי של האידיאל הבורגני הנוצץ והמעוצב

.

מבנה של "ביטים" והבזקים: הלשון והנראטיב אינם בנויים במבנה עלילתי-ליניארי קלאסי, אלא מורכבים מ"ביטים" קצרים, הבזקים חווייתיים, דימויים ומארג צפוף של מבטים ("ממלכת המבטים") המחליפים את התיאור האובייקטיבי הישיר

.כוחה של לילי פרי כמספרת

יש מיזוג בין שפה אגדית-פנטסטית ללשון ריאליסטית: פרי משלבת בלשונה "לשון צרורות" ואווירה אגדית-פולקלורית מזהירה לצד תיאורים ריאליסטיים נוקשים של חובות, כספים ויחסים מעמדיים. פרופ' מוקד משבח את כוחה של לילי פרי כ**"מספרת נטו"** בזכות מספר מאפיינים מרכזיים בטכניקה הסיפורית שלה: יצירת תמונות מפתיעות מתוך "שְׁלֶף": פרי ניחנה ביכולת לייצר תמונות חיוניות, חד-פעמיות ומפתיעות, המגיעות מתוך "שלף" סיפורי יחיד במינו- שליטה בטכניקה הסיפורית ובאפיון: השבח מתייחס לשליטתה המצוינת בטכניקה הנראטיבית, שבאמצעותה היא בונה דמויות.

חשיבותה של לילי פרי לספרות העברית

פרופ' מוקד מסכם את תרומתה וחשיבותה של לילי פרי כמבשרת אופציה נראטיבית מרכזית וייחודית בפרוזה העברית: העמדת המציאות המעמדית-כלכלית במרכז: פרי היא המספרת המרכזית בספרות העברית העוסקת באופן עמוק בבמה המעמדית-כלכלית של החברה הישראלית — משאיפות המוביליות הבורגנית ועד המצוקות החומריות והרקע הנובורישי.

. פרי כחלופה לפוסט-מודרניזם

פרופ' מוקד רואה ביצירתה של לילי פרי אופציה נראטיבית מרכזית ואלטרנטיבית מול מגמות פוסט-מודרניות וסוגות מצומצמות בספרות העברית.

.

. סיכום חמשת רומני לילי פרי לפי פרופ' גבריאל מוקד

פרופ' מוקד מציג את התפתחותה של לילי פרי דרך חמשת רומניה, ומראה כיצד כולם עוסקים במציאות החברתית-כלכלית הישראלית ובמאבקן של נשים לעצמאות

"גולם במעגל" (הספר הראשון): מתמקד בשאיפתן החברתית והכלכלית הכפייתית של משפחות ניצולי שואה למוביליות ו"נוביליות" בתקופת הבורגנות הישראלית הראשונה

"ריקוד על המים": המצוקה הכלכלית מתבטאת בסיבוכים כספיים סביב ניהול בית אבות, שדרכם מופעלים מנגנוני הכנעה של הממסד והמדינה מול הגיבורה, לצד אלמנטים אגדיים מעלילות דוד המלך

"ביקור התליין": מתאר את מאבקה הכלכלי של אישה להשיג עצמאות מלאה

. הקורא מוטל אל "אמצעם של דברים" תוך שיתוף בדמיון אגדי ותיקבולת בין בני המשפחה לדמויות תנ"כיות

"סונאטה": מציג תיאור מרוכז וקיצוני של המחסור והמאבק הכספי הפשוט של הגיבורה אלכסנדרה (שהקורא מוטל מיד לעיצומו), כשהוא משולב במסע פנטסטי של חלומות

.

"ברבורים בג'רוזלם ביץ'" (הרומן החמישי): שיא ביצירתה, שבו הידור אסתטי מרהיב (חתונה מפוארת, מופע בלט וקישוטי ברבורים) נפגש עם רקע "נובורישי-מאפיוזי" וחובות כספיים.

לסיום:

לפי פרופ' גבריאל מוקד, חשיבותה של לילי פרי נשענת על מעמדה כמבשרת אופציה נראטיבית מרכזית, מורכבת וייחודית בסיפורת העברית: מוקד קובע כי פרי אינה "כוח אורח" חולף בספרות הישראלית, אלא ראויה להיחשב כאחת הדמויות המרכזיות והמבטיחות בסיפורת הנשית ובפרוזה העברית בכללה.