בשנת תש"א, בחג השבועות, שכל סבי יצחק חבשה את שני בניו הבכורים בפרעות הנוראות שגרמו לרצח מאות יהודים. ביום הכיפורים, השיר של אמנון ממגנצא "ונתנה תוקף" מאפשר לסב השבור לזכור את הנשכחות, לכתוב באמצעות השיר את ספר הזיכרונות שלו. אמנון ממגנצא מופיע בספר "אור זרוע" מהמאה ה-11. דמותו קשורה לסיפור שההגמון ניסה לכפות על אמנון להמיר את דתו, ובשל סירובו של אמנון כרת ההגמון את ידיו ואת רגליו. הפיוט של אמנון הפך מאז לפיוט חובה בקהילות אשכנז ובקהילות ספרד.

וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת

וּפָנָיו אֶל הַהֵיכָל, וְלִבּוֹ קָרוּעַ
לָרוּחוֹת.

יֵשׁ לוֹ
דִּין עִם הָעִיר הָאֲרוּרָה, מְבַקֵּשׁ
מְחִיקָה לָעוֹלָמוֹת, וּמוֹנֶה וְסוֹפֵר
וּמְשׁוֹרֵר שִבְרוֹנוֹ
צַעַר לוֹ
נְשָׁמוֹת תַּמּוֹת, לְתַנּוֹת
לוֹ
חֵשׁ
לַמַּלְאָכִים הַנֶּחְפָּזִים, מַדּוּעַ
לִפְנֵיהֶם אוֹרוֹת.

אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת
הוּא מַחְזִיק עַל מְגִלַּת קְלָף
מִתְפַּלֵּל חִיל וּבִרְעָדָה
כִּמְחַפֵּשׂ אוֹתוֹת
כִּמְפָרֵשׁ אֶת סוֹד הָרַגְלַיִם
הַכְּרוּתוֹת.

שְׁנֵי בָּנִים הָיוּ
לוֹ וְהוּא
גָּדוּם, וְהוּא
פָּצוּעַ, וְהָעִיר הָיְתָה עֵדָה
וְהָעִיר הוּעֲמָה, נֶחְלְדָה.

לֹא
נוֹתְרָה הָעִיר מָגֶנְצָא,
נִמְחֲקָה לָעַד. 

בָּעֲרָפֶל
הוּא רוֹאֶה
חֳרָבוֹת, בַּגְדָּד.

בְּיָדָיו הַקְּלָף
הֶאֱדִים, הַשָּׁמַיִם בָּכוּ. לְרֶגַע 
הָעוֹלָם הֶחְרִישׁ.
הוּא מְתַנֶּה בֶּכִי,
מְתַנֶּה תֹּקֶף.
עַל בָּנָיו וְעַל אַמְנוֹן הַזָּב
דִּמְעוֹת קַדִּישׁ.