הוֹ סְתָיו… מִי יֵדַע טַעַם כְּאֵב כְּתִיבָה שֶׁרָאֲתָה שְׁמָמָה
מִי…מַה… בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ מִלִּים וְאוֹתִיּוֹת עֲדָרִים עֲדָרִים נוֹדְדוֹת עַד עָפָר וָאֵפֶר.
מִתּוֹךְ מְגִילוֹת וּסְפָרִים יוֹצֵאת אִשָּׁה עַל הַמַּיִם,
יָפָה כַּצִּפּוֹר מְרִימָה אֵיבָרֶיהָ וְכֹבֶד בְּרִיאָתָהּ.
שָׁבָה לְאַרְצוֹת רְחוֹקוֹת רְחָמָהּ מָלֵא זֶרַע, לִבָּהּ זָהָב טָהוֹר
בְּצֶבַע הַדְּבַשׁ וְהַיַּיִן הַשָּׁחֹר שָׁרָה שִׁירִים.
מְנַעֶרֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ מַשְׁלִיכָה חֲרוּבִים שְׁחֹרִים כִּנְחָלִים אֶל הַיָּם
וְהָרוּחַ מִתְעַלֶּסֶת וּמְפָרֶקֶת תְּנוּעוֹתֶיהָ
עַד שֶׁנִּשְׁכֶּבֶת עַל הַחוֹף מַזִּילָה אֶל תּוֹךְ כַּפּוֹת יָדֶיהָ תַּשְׁלִיךְ נָפְשָׁהּ
רוֹחֶצֶת אוֹתָהּ וּמְיַבֶּשֶׁת בְּמֶלַח כָּל טִפָּה
לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא…