כָּל נֵר שֶׁאֲנִי מַדְלִיקָה בְּיָמִים טוֹבִים
הוּא גַּם נֵר זִכָּרוֹן לְאִמּוֹת אִמּוֹתַי
שֶׁהִדְלִיקוּ נֵרוֹת שַׁבָּת בַּסֵּתֶר
וְחֵרֶף הַסַּכָּנָה הִצְפִּינוּ מְנוֹרַת חֲנֻכָּה בָּאָרוֹן
וְהִתְפַּלְּלוּ לְגֵרוּשׁ הַחֹשֶׁךְ.

שֶׁשָּׁרוּ בְּלַחַשׁ שִׁיר בְּשָׂפָה מְשֻׁנָּה
וְצִוּוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶן  לִזְכֹּר לִזְכֹּר לִזְכֹּר
וּלְשִׁירוֹ לִבְנוֹתֵיהֶן
בַּל 
תִּנָּתֵק 
הַשַּׁרְשֶׁרֶת 

הִנֵּה אֲנִי
כָּל נֵר אַדְלִיקוֹ בְּגָאוֹן 
אַנִּיחוֹ לְלַבְלֵב עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן 
לֵאמֹר: הָאוֹר שֶׁהֶאַרְתֶּן
הַתְּפִלָּה שֶׁלְּחַשְׁתֶּן
הַשִּׁיר שֶׁשִּׁלַּחְתֶּן
מְצָאַנִי
בִּירוּשָׁלַיִם.

**איור ראשי: שרון וובר-צביק.