הַיְּהוּדִי הַיָּשָׁן
עִם הָאַף הַנִּשְׁרִי
שׁוֹכֵב לוֹ דּוֹמֵם בֶּהָרִים

הוּא כְּבָר לֹא מְיַצֵּג
הוּא כְּבָר לֹא בַּחַיִּים
אֲבָל יֵשׁ בּוֹדְדִים שֶׁזּוֹכְרִים.

זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁיר הַיָּשָׁן שֶׁשָּׁרוּ
שִׁיר הִתְנַגְּדוּת שֶׁהָפַךְ שִׁיר הַלֵּל
זוֹכְרִים לֵילוֹת בִּמְעָרוֹת וּמִסְתּוֹר
וּצְוָחָה שֶׁל תַּן מְיַלֵּל.

הַמְּעָרָה עוֹד שָׁם וְגַם הַשְּׁבִילִים
אַךְ הֵיכָן הוּא אוֹתוֹ יְהוּדִי?

הוּא הוֹרֵג אֶת עַצְמוֹ בִּמְדִינָה מִשֶּׁלּוֹ
חוֹפֵר לוֹ בּוֹר יִעוּדִי.

הָעֲנָק נָח עָטוּף בִּשְׂמִיכָה שֶׁל עָנָן
עַל כִּסֵּא נַדְנֵדָה הוּא סָפוּן,
בְּמִקְטֶרֶת מֵפִיחַ עַמּוּד שֶׁל עָשָׁן
כְּמוֹ מִתּוֹךְ אֲרֻבַּת הַסִּפּוּן.

הָעֲנָק הַמְּנֻמְנָם מִמְּרוֹמוֹ מְהַרְהֵר
עַל בְּנֵי הָאָדָם הַמַּרְבִּים לְמַהֵר
הֵם רָצִים סְבִיב עַצְמָם מִיְּקִיצָה עַד קִצָּם
הוּא הִבְחִין כְּשֶׁעֵינָיו הוּא עָצַם.

לְרַגְלָיו בְּנֵי הַתְּמוּתָה
וּמַטְּרָתָם הַיְּחִידָה
לְהִתְמַקֵּד בַּקִּדְמָה
בְּלִי קָצֶה וּמִדָּה.

וּבְטִמְטוּם קִיּוּמָם מִתְקַיְּמִים.
וְיִהְיֶה כָּךְ עַד קֵץ הַיָּמִים.

אוֹ אוּלַי כְּשֶׁיָּקִיץ מִשְׁנָתוֹ
יְסַפֵּר הָעֲנָק מִשְׁנָתוֹ,
וְיָפִיחוּ חַיִּים אֲחֵרִים
שֶׁיַּתְחִילוּ בִּשְׁנַת יְשָׁרִים.