שְׂמִיכַת יַלְדוּתִי

חָלַמְתִּי עַל אֶרֶץ יַלְדוּת וְיָם,

דָּבָר לֹא הִדִּיר שִׁגְעוֹנִי הַמֻּפְלָא.

טִפּוֹת כַּבִּירוֹת צָנְחוּ עַל הָאָרֶץ

צְלִיל טִפְטוּפָן הִרְוָה אֶת שְׁנָתִי.

מֵעַל יָם עִרְסְלוּ עֲנָנִים אֶת הַלַּיְלָה

וְאוֹתִי בִּשְׂמִיכַת יַלְדוּתִי.

שִׂיחָה עִם הָרוּחַ

"תְּהִי שַׁלֶּכֶת"

הִיא אָמְרָה וְלִטְּפָה אֶת פָּנַי

"כְּמוֹ שֶׁהֶעָלִים נוֹשְׁרִים בִּזְמַנָּם

כָּךְ הַדְּבָרִים מִשְׁתַּחְרְרִים בְּעִתָּם"

וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי

עֵירֻמָּה.