מוסיף לי שמיים כשצר עליי

תְּפִלּוֹת הַמּוּאַזִּין מוֹצִיאוֹת מִמֶּנִּי הֶגֶה.
חָזַרְתִּי לְעָלִים שֶׁהִתְרוֹקְנוּ: בַּחוּץ חִכָּה לִי הֵד.
הָיוּ מַחְשָׁבוֹת שֶׁלֹּא נִרְשְׁמוּ וְאֵרוּעֵי סַף,
מִתְבּוֹדֵד בֵּין הֶעָלִים:

מוֹת הֶעָלִים בַּסְּתָו הַנּוֹפֵל תַּחְרַת לַיְלָה
עֲדוּיָה לְגַלּוֹת אֶת הַשָּׁמַיִם.
אֲנִי רוֹאֶה אֶת מָה שֶׁמִּצְטַלֵּם
אוֹ מֵעַצְמוֹ הַיֹּפִי?
הַסְּטָטִי זָקוּק לְמַעֲנֵה הַטֶּבַע –
אַל תַּשְׁאִירוּ אוֹתִי עִם כָּל הַיֹּפִי,
אַל תְּסַדְּרוּ לִי חַיִּים שֶׁל כְּלוֹנְסָאוֹת.

הָאוֹר הַנִּגָּר צָמֵא: גָזְמוּ אֶת הֶעָלִים.
סֵרְקוּ אֶת הַשָּׂדֶה. אָטְמוּ אֶת אֲזוֹרֵי הַפִּרְצָה
שֶׁל הַחֲמָמָה. הַפְּרָחִים
מְעַגְּנִים אֶת עַצְמָם בִּשְׁבִילֵי הָאוֹר –

מוֹסִיף לִי שָׁמַיִם כְּשֶׁצַּר עָלַי.

גם אתה אינך רק שם

נַנִּיחַ לַלַּיְלָה – הָאֹפֶק רוֹשֵׁם אוֹתְךָ יָמִים.
רָצִיתָ לִנְדֹּד.
כָּל הַשִּׁיר רָאִיתִי גּוּפוֹ הַשּׁוֹקֵד עַל עִנְיָנָיו
כָּלוּא בְּתוֹךְ הַזְּמַן
וַאֲנִי מוֹצֵא נְתִיבִים –
הַזְּמַן הַזֶּה יִתְנַקֵּז לְשׁוּרוֹת הַכְּתִיבָה עַכְשָׁו.
הֵם בָּאִים וְהַיָּרֵחַ מַזְהִיר אוֹתִי מִפְּנֵיהֶם:
אֲנִי מְנַסֶּה לָקַחַת מִמְּךָ עֶמְדָּה לְהַצְבִּיעַ עַל קִיּוּמִי
בְּגִלּוּי אָב רוּחָנִי יָפֶה כְּמוֹ הָעֶרֶב.
יֵשׁ עוֹד דֶּרֶךְ לַעֲבֹר פָּנִים אֶל פָּנִים
בִּפְגִישָׁה מִקְרִית לָאַהֲבָה; יֵשׁ עוֹד אַהֲבָה
לַעֲבֹר לְחוֹפִים שְׁקֵטִים.
אַחֲרֵי שֶׁתְּלַבֶּה שָׂפָה לְאֵשׁ
בּוֹא נִרְאֶה אִם אַרְחִיק לְהִתְגַּעְגֵּעַ –
גַּם אַתָּה אֵינְךָ רַק שָׁם.