שני שירים
תְּכֵלֶת
הָאָבִיב הִגִּיעַ
וּבְשָׂדֶה מוּל הַבַּיִת
כְּמוֹ שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת
פּוֹרְחִים פְּרָחִים
בְּצֶבַע צָהֹב וּבִשְׁלַל צְבָעִים.
קָטַפְתִּי פֶּרַח אֶחָד
לְהָבִיא לָךְ
כְּמוֹ תָּמִיד לְשַׁבָּת
פֶּרַח כְּמוֹ עֵינַיִךְ בְּצֶבַע תְּכֵלֶת
אֲנִי עֲדַיִן לֹא יָכוֹל
לָתֵת לָךְ לָלֶכֶת.
בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה
הַזְּמַן עָמַד מִלֶּכֶת
הַחֲפָצִים שֶׁלָּךְ נִשְׁאֲרוּ בַּמָּקוֹם
כְּמוֹ שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת,
בָּאָרוֹן שֶׁלָּנוּ נוֹתַר
מְעִיל יָתוֹם לְלֹא יָד מְנַחֶמֶת
עָטוּר בִּשְׁמֵךְ כְּלוֹחֶמֶת.
אֲנִי מְחַכֶּה כָּל לַיְלָה
שֶׁאוּלַי שׁוּב תִּהְיִי אִתִּי
וְתֵשְׁבִי לְיָדִי
אֶתֵּן לָךְ אֶת הַפֶּרַח
שֶׁקָּטַפְתִּי בְּצֶבַע תְּכֵלֶת
אַקְשִׁיב לְקוֹלֵךְ כְּמוֹ פַּעַם
שֶׁהָיִית מְתֻסְכֶּלֶת
רַק אַל תְּבַקְּשִׁי מִמֶּנִּי
לָתֵת לָךְ לָלֶכֶת.
חֲטוּפָה
בַּמֶּה הִיא נֶאֱחֶזֶת
בְּמַעֲבָרִים חֲשׁוּכִים?
הַאִם הִיא שׁוֹמַעַת
אֶת פְּסִיעוֹתָיו שֶׁל הַשָּׂטָן מְהַדְהֲדוֹת,
מַשְׁמִיעָה קוֹל חָלוּשׁ
בְּתוֹךְ חָלָל עִם אוֹר קָלוּשׁ?
הַאִם הִיא מַשְׁקִיפָה
בִּדְמָמָה אֶל חַדְרָהּ
הַטּוֹבֵל בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ-
וְנֶעֱלֶמֶת אֶל הַדִּמְיוֹן
כְּמִפְלָט אַחֲרוֹן?
הַאִם הִיא יוֹדַעַת
שֶׁאִמָּהּ נִטְרֶפֶת מֵרֹב דְּאָגָה
רוֹקֶדֶת וַאלְס מְסַחְרֵר
בֵּין יֵאוּשׁ לְתִקְוָה?
וּבַלֵּילוֹת בּוֹכָה
אוֹחֶזֶת בִּדְיוֹקָנָהּ
שֶׁל בִּתָּהּ הַיָּפָה
לְבוּשָׁה בְּלָבָן,
רוֹצֶה לְהַחֲזִיר אֶת הַשָּׁעוֹן
אָחוֹרָה בִּזְמַן.
בְּכָל הָעוֹלָם
תְּמוּנָתָהּ נֶחְשְׂפָה
הִתְגַּלְּמוּת מְכֻשֶּׁפֶת
שֶׁל תְּשׁוּקָה וּנְעוּרִים,
הַאִם הִיא יוֹדַעַת
שֶׁאִמָּהּ מַרְעִידָה עוֹלָמוֹת
לְהַחֲזִירָהּ בַּחַיִּים?
תגובות