שנינו יודעים

זוֹ צִפִּיָּה אֲרֻכָּה
זֶה צִלְצוּל טֶלֶפוֹן
זוֹ פְּתִיחַת דֶּלֶת
זֶה מַבָּט מֵהָרֹאשׁ וְעַד לָרַגְלַיִם
זוֹ עֲמִידָה מְעַט רוֹעֶדֶת
זֶה רִפְרוּף שְׂפָתַיִם עַל לֶחִי
זוֹ הַשָּׁקַת כּוֹסוֹת יַיִן
זֶה חִבּוּק שֶׁל הֲבָנָה
זוֹ חָזִיָּה פִּרְחוֹנִית
זֶה רֶגַע אֱמֶת.

שְׁנֵינוּ יוֹדְעִים.
הַחַיִּים נִּגְמָרִים פִּתְאוֹם
כְּמוֹ כִּבּוּי טֶלֶוִיזְיָה
בְּשַׁלַּט מֵרָחוֹק.
אֵין טַעַם לְהַכְחִישׁ אַהֲבָה.

חיים

נוֹלַדְתִּי
כְּמוֹ כַּדּוּר שֶׁנּוֹרָה מֵרוֹבֶה
רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה מְפַלֵּחַ אֶת הָאֲוִיר
וְזוֹרֵעַ אָבָק.

הַיּוֹם אֲנִי מֻנָּח עַל שֻׁלְחָן
מְכֻסֶּה פֵּרוּרִים מִלֶּחֶם יָשָׁן.
מְדַפְדֵּף בְּעַצְמִי כְּמוֹ בְּסֵפֶר
שֶׁאֵין בּוֹ דָּבָר חָדָשׁ.

אוּלַי בְּמוֹתִי אֶפְגַּע בְּחַלּוֹן צָלוּל
וַאֲפִלּוּ יִהְיֶה עָכוּר –
מִבַּעַד לַזְּגוּגִית הַמְּנֻפֶּצֶת אֶפְשָׁר יִהְיֶה
לִרְאוֹת גּוֹזָל מַמְרִיא בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.