שמש

כְּיֶלֶד הָיִיתִי מִתְגַּנֵּב בַּשַּׁחַר לַמִּרְפֶּסֶת
וּמְשַׂחֵק בְּכַדּוּר עִם הַשֶּׁמֶשׁ.
הָיִיתִי בּוֹעֵט בָּהּ וְצוֹחֵק לְמִשְׁבַּתָּהּ
כִּי לֹא עָמְדָה בִּפְנֵי אוֹנִי
וְעוֹצֵם רַגְלַי הַצְּעִירוֹת
וְהִתְרוֹמְמָה גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ וּלְאַט וּלְאַט
עַד שֶׁנָּחֲתָה בְּתוֹךְ שִׂיחֵי הָאֹפֶק
וְנִהְיָה חֹשֶׁךְ כָּזֶה
שֶׁכְּבָר לֹא הִרְשׁוּ לִי לְחַפֵּשׂ.

וּבַלַּיְלָה הָיִיתִי צוֹעֵק בְּאֵימָה מִשְּׁנָתִי
כְּמוֹ נַוָּט שֶׁאִבֵּד אֶת מַצְפְּנוֹ וְכוֹכָבָיו,
וְהוּא תּוֹלֶה אֶת עַצְמוֹ עַל רֹאשׁ הַתֹּרֶן
וְצוֹעֵק,
וְאֵיזֶה יֶלֶד נֶחְמָד בַּצָּד הָאַחֵר שֶׁל הַשִּׂיחִים
הָיָה בּוֹעֵט לִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲזָרָה
וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ
וַאֲנִי בָּעַטְתִּי
וְאֶל מְקוֹמָהּ שׁוּב הָלְכָה הַשֶּׁמֶשׁ
וַאֲנִי הָלַכְתִּי לְבֵית הַסֵּפֶר.

הַיּוֹם אֲנִי מִתְגַּנֵּב לַמִּרְפֶּסֶת
וּבוֹעֵט בְּרַגְלִי הָרָפָה וְהַכּוֹאֶבֶת
מֵהַבְּעִיטָה. וְהִיא בְּקֹשִׁי מִתְרוֹמֶמֶת.
וְגַם כְּשֶׁהִיא זוֹרַחַת הִיא כְּבָר בָּאָה
וְהַחֹשֶׁךְ מִתְפַּשֵּׁט בְּאוֹר מָלֵא.
וַאֲפִלּוּ שֶׁאֲנִי צוֹעֵק
הַיְּלָדִים שֶׁהָלְכוּ לְחַפֵּשׂ מִצִּדָּם
הָאַחֵר שֶׁל שִׂיחֵי הָאֹפֶק
רוֹצִים לְשַׂחֵק וּלְהַחֲזִיר
וּכְבָר אֵין לָהֶם רַגְלַיִם.

וְאָז בַּשַּׁחַר כְּשֶׁאֲנִי מִתְגַּנֵּב
הַחוּצָה וּכְבָר לֹא בָּטוּחַ אִם
דֶּלֶת הַמִּרְפֶּסֶת לֹא תִּנָּעֵל מֵאֲחוֹרַי
וְאֶשָּׁאֵר שָׁם. תָּלוּי עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל.
הַשֶּׁמֶשׁ מְחַכָּה לִי. זוֹרַחַת מִתָּמִיד.
נְכָדַי בָּעֲטוּ בִּי.
וְהֶחְזִירוּ.

על הראיה

“Truly, it is in the darkness that one finds the light, so when we are in sorrow, then this light is nearest of all to us.”
― Meister Eckhart

                                           לשלמה בידרמן

אֵין דָּבָר הַמַּכְבִּיד עַל הָרְאִיָּה מִן הָאוֹר.
הַשֶּׁמֶשׁ מַשְׁטִיחָה וּמַשְׁחִיתָה אֶת הַכֹּל לְאֶחָד.
מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל הֶלְיוֹס, בִּינָתוֹ שֶׁל אַפּוֹלוֹן,
הֵן תַּעְתּוּעַ.
רַק בַּצֵּל, בָּאַפְלוּלִית, רַק בִּשְׁעַת אֵבֶל,
כְּשֶׁהָאוֹר נֶאֱבָק עִם הַשְּׁחוֹר,
אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת הַחַיִּים.
אַחֲרֵי שֶׁמֵּתוּ.

אִמִּי הָיְתָה אוֹמֶרֶת:
No news, good news.
כְּשֶׁאֵשֶׁת לוֹט הָפְכָה לִנצִיב מֶלַח
הִיא גִּלְּתָה אֶת הָאֹשֶׁר הָאֲמִתִּי.
הָאֵשׁ בִּסְדוֹם דָּעֲכָה
רַק שׁוּעָלִים וְתַנִּים חִפְּשׂוּ פְּגָרִים
בֵּין הַהֲרִיסוֹת.
מַבָּטָהּ קֻבַּע בָּרִיק עַד עוֹלָם.
דָּבָר לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַפְתִּיעָהּ.
דָּבָר לֹא יָכוֹל הָיָה לִפְגֹּעַ בָּהּ.
אִישׁ לֹא חָשַׁק בְּגוּף הַמֶּלַח שֶׁלָּהּ.
הִיא יָדְעָה מַשֶּׁהוּ שֶׁאִישׁ לֹא יָדַע.
מֵתָה חַיָּה.
אֵין אֹשֶׁר גָּדוֹל מִזֶּה.

**איור ראשי: שרון וובר-צביק.