close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • שלושה שירים

    ב. מרדכי (מרדכי ברתנא) | שירים | התפרסם ב - 28.12.20

    וַדַּאי תָּעִינוּ

    וַדַּאי תָּעִינוּ אֶל אֶרֶץ לֹא לָנוּ,
    אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת.
    הַיּוֹם לֹא יוֹמֵנוּ וְאָנוּ לֹא אָנוּ,
    וְשֶׁמֶשׁ טָמַנּוּ
    בְּשָׁעָה עִוֶּרֶת.

    הַשְּׁקִיעָה הִיא זְרִיחָה אֶל יוֹם לֹא נֵדָעֵהוּ
    וְהַזְּרִיחָה הִיא שְׁקִיעָה אֵלֵינוּ.
    לְעוֹלָם לֹא נִשְׂבַּע אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.
    לְעוֹלָם לֹא נֶחֱצֶה אֶת יוֹמֵנוּ
    עַד סוֹפוֹ – אַיֵּהוּ? וַדַּאי תָּעִינוּ

    שֶׁהֶחֱיָנוּ

    שֶׁהֶחֱיָנוּ אֶל מֵעֵבֶר לַמָּוֶת
    וּבָנָה אֶת בֵּיתֵנוּ בְּלֵב הָרוּחוֹת הַגְּדוֹלִים.
    שֶׁהִטְבִּילָנוּ בְּכָל הַשְּׁקִיעוֹת וְלֵילוֹת
    הַתּוֹלִים אֶת דִּגְלֵי הַזְּרִיחָה.

    שֶׁהֶחֱיָנוּ כַּעֲפַר כּוֹכָבִים בָּרְקִיעִים,
    הַנְּטוּיִים עַל פִּי תְּהוֹם סוֹד הַסּוֹדוֹת.
    שֶׁמּוֹבִילֵנוּ בְּדַרְכֵי כָּל הֶעָפָר
    אֶל קְצוֹת הַתָּמִיד.

    שֶׁהֶחֱיָנוּ הַיּוֹם שׁוּב אֲחֵרִים
    כְּאָבִיב בָּאֹפֶק.
    שֶׁמֵּסֵב עַל פְּתָחֵינוּ אֶת כָּל הַזָּרִים
    קָלְעוּ אֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ.

    בְּבֹקֶר אֶחָד

    בְּבֹקֶר אֶחָד הָיְתָה הַצִּפִּיָּה צִפּוֹר וּבְמַקּוֹרָהּ – שָׁמַיִם.
    הָיְתָה הָאֲדָמָה רָקִיעַ, כִּי נִפְתְּחוּ הַקִּירוֹת
    וּבָנוּ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ.
    הָלַכְתִּי לִשְׁאֹל אֶת הָעֵץ הַבָּא לִקְרָאתִי
    אֵם הָרוּחַ פָּתוּחַ,
    וְאִם שְׁנֵינוּ  הוֹלְכִים גַּם יַחַד בַּדֶּרֶךְ.

    קָבַעְתִּי פְּגִישָׁה. אִם בָּאתִי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ –
    אִם הַדֶּרֶךְ הָאַחַת הִיא גַּם הָאַחֶרֶת.
    כִּי בָּאָה הַצִּפִּיָּה וְהִיא כֻּלָּה בּוֹעֶרֶת,
    וְהִנְנִי כֻּלִּי כָּמֵהַּ
    לַפְּגִישָׁה נוֹעֲדָה לִי,
    וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם אֲנִי הַפּוֹגֵשׁ,
    הַנִּפְגָּשׁ אוֹ שְׁנֵיהֶם גַּם יַחַד.

    בְּבֹקֶר אֶחָד הָיְתָה הַצִּפִּיָּה צִפּוֹר וּבְמַקּוֹרָהּ – שָׁמַיִם.

    ב. מרדכי (מרדכי ברתנא)

    מרדכי ברתנא נולד בעיירה פודברודז', בקרבת וילנה, התחנך בחדר, בישיבה, ובגימנסיה עברית בווילנה. בבגרותו עבר לוורשה, שם למד בבית המדרש "תחכמוני" ובסמינר היהודי למורים. ברתנא עלה ארצה בשנת 1935 ולמד מספר שנים באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן עסק בהוראה ועם קום המדינה שימש מפקח על בתי הספר מטעם משרד החינוך. בראשית דרכו כתב ברתנא שירים ביידיש, אולם עם עלייתו ארצה עבר לכתוב עברית. בסך הכל פרסם 14 ספרי שירה וארבעה ספרי לימוד, וכן ערך ותרגם מספר ספרים. השירים המתפרסמים כאן הם מתוך הפואמה הלירית שלו, "השעה האחרת" (1969), שנכללה גם ב"ספר הפואמות הליריות" (1976). בשנת 2009 פורסם מבחר משיריו תחת הכותרת "שואל כאדם ועונה כיהודי: מבחר שירים 1931-1974" בהוצאות כרמל ועמדה. ברתנא הוא אביו של המשורר, הסופר וחוקר הספרות אורציון ברתנא, וסבא של המחזאי ברק ברתנא והמשורר אבינועם ברתנא.

    מה דעתכם?

    • 1
    • 0
    • 0
    • 3
    • 1

    תגובות


    6 תגובות על “שלושה שירים”

    1. רוני סומק הגיב:

      “בְּבֹקֶר אֶחָד הָיְתָה הַצִּפִּיָּה צִפּוֹר וּבְמַקּוֹרָהּ – שָׁמַיִם.”איזה שורה גדולה ובה מסתתרת ,בעיני, הפואטיקה של המשורר שידע לא להסתפק בענן שירי אחד,אלא לרצות לנקד במלים את כל השמים

    2. אורציון ברתנא הגיב:

      איזו תגובה יפה, רוני, וגם מדוייקת.

    3. זיוה גרון הגיב:

      שמחתי להכיר משורר נפלא

    4. מידד גוטליב הגיב:

      הלידה שמתרחשת לנגד עיננו בוקעת מתוך המוות “שהחיינו מעבר למות” כשם שהזריחה שמתרחשת לנגד עיננו היא גם שקיעה שהיינו רואים לו היינו מסתכלים לכיוון השמש מזווית אחרת. ובלשונו של ברטנא: שֶׁהִטְבִּילָנוּ בְּכָל הַשְּׁקִיעוֹת וְלֵילוֹת הַתּוֹלִים אֶת דִּגְלֵי הַזְּרִיחָה. ולכן חיינו הם לא הפלגה מזריחה לשקיעה ומחיים למוות, אלא הם מציאות שכוללת בתוכה את כל מופעי הקיום הללו, גם אם בגלל מוגבלות התפיסה שלנו אנחנו לא מודעים אליהם .

    5. אורציון ברתנא הגיב:

      זיוה, תודה רבה. ששיריו של אבי אהובים עלי מאוד. שימחת אותי. הנה דבריו מגיעים, המכתב ששלח בבקבוק על פני הימים נאסף על ידי קוראו.

    6. אורציון ברתנא הגיב:

      תודה מידד. כן, הוא אכן הסתכל וראה בתוכו דברים שאולי רבים אחרים אינם רואים.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    ׁׂשִיר מְכוֹן הכֹּשֶׁר

    דודי אור
    שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת קָלוֹרְיוֹת עַל הַהֲלִיכוֹן כָּךְ נוֹלֶדֶת שִׁירָה אֲנִי כּוֹתֵב לְךָ,...

    הלביאה

    שי מרקוביץ'
    כ-60 שנה לאחר שנכתב, ספרה של ג’וי אדמסון “לחופש נולדה” –...

    דהוי

    אוהד עוזיאל
    “די, נו!” שוב היא מנסה להניח יד מפייסת על הכתף שלי....
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית