נוֹשְׂאֵי הַצְּלָב

אִמִּי נוֹלְדָה
מֵעֵץ הָאַשּׁוּחַ וְהַסְּנֶה הַבּוֹעֵר.
אֲבָל סָבָתִי הִמְשִׁיכָה לְהַפְלִיא
בַּהֲכָנַת עוֹף מְמֻלָּא בִּבְשַׂר חֲזִיר.
סָבִי לֹא נָגַע בַּתַּבְשִׁיל,
מְסָרֵב לְטַמֵּא אֶת קֵבָתוֹ.
וְאִלּוּ אִמִּי הָלְכָה
בַּוִּיָּה דּוֹלוֹרוֹזָה שֶׁל אָבִי.
וּמֵאָז אָנוּ הַבָּנִים
נוֹשְׂאִים אֶת הַצְּלָב עַל גַּבֵּנוּ.

*

רוּת אִמִּי דָּבְקָה בְּאָבִי

וְהָלְכָה שֶׁבִי אַחֲרָיו וְאַחֲרֵי הָרְמִיָּה.

הוּא הִבְטִיחַ לָהּ שִׁבּוֹלִים וּבַיִת

שֶׁלְּיָמִים נֶחְרַב עַל מִזְבַּח הַקְּלָפִים

וּבְלִי נָעֳמִי וּבְלִי נֶחָמָה

שָׁקְעָה אִמִּי בַּאֲבַדּוֹן.

*

יֵשׁ לִי אִמָּא גַּחְלִילִית –

הִיא פָּנַס פֵיוֹת מֵאִיר אֶת אֲפֵלַת יַלְדוּתִי.

יֵשׁ לִי אַבָּא רַב-רֶגֶל –

עִקְבוֹתָיו עֲצוּבוֹת מֻטְבָּעוֹת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָחִי.

וַאֲנִי תּוֹלַעַת מֶשִׁי –

טוֹוָה מִלִּים מְגוֹנְנוֹת עַל שְׁפִיּוּתִי.